עתיד זה סוד

סברינה התעוררה לשמע הציפורים המציצות,

היא קמה ממטתה, וצעדה אל עבר המיטבח.

היא לא האמינה שנימצאת סוף- סוף בבית הוריה.

היא חטפה משהו לאכול, ואז עלתה חזרה לחדרה...

שם ארזה מזוודה ויצאה לרחוב הקיצי.

היא הגיע לתחנת קינגס קרוס די מוקדם, לכן יכלה לימצוא תא שקט ולהתישב בו לבד,

חלפו מספר רב של דקות,... וסברינה שמה לב איך כל הרכבת מיתמלאת-

ליחשושים ופיטפוטים (ובעיקר צעקות)

היא המשיכה להביט בחלון כשלפתע,

היא שמה לב להשתקפות של נער בחלון,...

היא הסתובבה וראתה כי דראקו ניכנס לתא.

היא דאגה שגם פנסי איתו... אבל לא! הוא היה לבד,

וזה העלה חיוך רחב על פניה של סברינה.

דראקו ניכנס והדבר הראשון שאמר היה;"היי, איך הולך?"

סברינה חשבה שקולו היה מאד גברי.

היא כימעט התעלפה כשראתה אותו, השיער שלו היה מסודר לצורה אחרת ארוכה יותר.

לפי דעתה הוא היה ניראה חתיך של ממש!

הוא מצא חן בעיניה מאד.ואז ניזכרה שעליה לענות על השאלה-

"סביר" היא אמרה בקול עדין.

"אני קיבלתי את המיכתב שלך, אני שמח שחזרת אלהם.

אני רואה שמתפלים בך יפה, את השתנת!"

פתח דראקו.

 סברינה חיכה, היא התקרבה אליו טיפה והוא אליה ואז בדיוק פיתאום!.

היא פחדה לעשות את זה.(לנשק)

אז היא הפנתה את ראשה ונשקה לו על הלחי.

סברינה הרגישה שהיא מסמיקה.

אז רצתה ליפנות חזרה לחלון, אבל לפני שהספיקה לעשות את זה.

דראקו שלח יד וליטף את הלחי שלה בעדינות,

סברינה הרגישה שהוא רוצה להרפות, אבל הפעם היא שלחה אליו את שתי ידיה על צווארו.

ונישקה אותו על שפתיו ברכות ועדינות.

היא הרגישה כאילו היא חופשיה לגמרי, היא הרגישה שהיא רוצה להתעופף עכשיו.

חלפו מספר רב של שעות ובמשך כל הנסיעה כימעט הם רק התנשקו...

כפיתאום!,

הרכבת נעצרה,...

סברינה התחילה לירעוד, היא הרגישה לא יציבה.

בדיוק כשרצתה ליפול על הריצפה, דראקו חיבק אותה בזרועתיו.

-"אל תידאגי, הכל יהיה בסדר" הוא לחש לה.

סברינה לא הבינה איך לא הוא לא מתביש?...

מה אם יראו אותו עם גריפנדורית.

סברינה חשבה שאולי כן תוכל לנהל איתו יופי של רומ!.

(במיוחד סודי זה הכי רומנטי!)

סברינה הרגישה שהיא עצובה הרגישה שאין לה טיפה של שימחה,

היא ניסתה להזחר בהרגשה של להתנשק עם דראקו אבל בימקום זה.

רק ראתה את... ה-זוועה!.

הכל קפא,...

הכל הפך לקרח אפילו המזוודה של סברינה.

האורות נכבו וחושך על פני הרכבת,...

פיתאום הם ראו דמות עטופה ברדס שחור ורקוב.

הדמות ניכנסה לתא, ובחנה את כל התא כולו (במיוחד את סברינה)

אבל הדמות לא התעקבה.

היא יצאה והרכבת המשיכה ליסוע...

----------------------------------

סוף סוף הם הגיעו להוגוורטס.

האגריד קרא לתמידי שנה ראשונה.

וכל השאר צעדו לעבר הכירכרות, אבל לא סברינה.

דראקו משך אותה בעדינות אחרוה ופתח-

"סברינה, ברכבת כשהתנשקנו..."

הוא ניהיה ורוד ומובך

"אז אנחנו עכשיו...? כאילו אם את רוצה?..."

-"כן, אנחנו זוג" אמרה סברינה בלי לחשוב.

סברינה הרגישה סומק שעולה על פניה...

---------------------------------

בסוף הארוחה, והמיון.

סברינה צעדה לבדה לחדרי הבנות אשר בגריפנדור.

היא נירדמה תוך מחשבות וחלומות על יומה החדש!........

הפרק הקודם		הפרק הבא