חייה של דיינה

עוד פרק! תהנו(: 

"לילי? את יכולה להעביר לי את הבייקון?" שאלתי את לילי בארוחת הבוקר כשאני עוד חצי ישנה. "אוה, בטח דיין." היא חייכה חיוך עייף. חמישתינו ישבנו באולם הגדול. אוכלים ארוחת בוקר. כשאני אומרת חמישתינו אני מתכוונת ל-לילי, לי, אדריאנה, אוסטין וג'ורג'יאנה. ויולט עוד לא ירדה לארוחת הבוקר. בבוקר, לפני שאני שותה לפחות 5 כוסות קפה, אני לא באמת מתעוררת.

 ובדיוק שאדריאנה דיברה על המשחק הקוודיץ' הקרוב בין גריפנדור להפלפאף, ויולט נכנסה לחדר האוכל. מושלמת כרגיל. כשהיא נכנסה, שיערה מקפץ מאחוריה, בנים רבים סובבו את ראשה כדי לראות אותה. "היי, חבר'ה!" היא צעקה ונגישה אלינו במהירות. "בוקר ווי." קראנו כולנו, עייפים. "נו, מה זה האנרגיות השליליות האלו?" היא שאלה. מצחקקת. "תנחשו מה?" היא שאלה וכשאנחנו רק השבנו לה ב-"אממ?" היא נראתה מאוכזבת. "נשף חג המולד יערך בעוד שבוע! אתם מאמינים? והקדימו את היציאה להוגסמיד! היציאה מחר! אתם מאמינים?! נוכל ללכת לקנות את השמלות! ואתה אוסטין, תוכל לקנות חליפה!" היא אמרה בהתלהבות. אוסטין הביט בה ואמר בציניות "אוף! אני ראיתי איזה שמלת מיני ורודה בחנות בגדים בהוגסמיד! רציתי ללבוש אותה! אני חייב חליפה?"כולנו פרצנו בצחוק.

"אז כולנו נלך מחר?" שאלה ג'ורג'יאנה. "כן! אני באמת צריכה לקנות שמלה..." הירהרה לילי. "מעניין מי יזמין אותך.." אמרה אדריאנה בסרקסטיות ללילי. זה היה ברור שג'יימס פוטר ינסה להזמין את לילי בכל דרך אפשרית. כולנו גלגלנו עיניים. קודם אני יסביר על נשף חג-המולד. כל שנה יש את נשף חג המולד. זה לתלמידי השנה הרביעית ומעלה, אבל לתלמידים מותר להזמין תלמידים אחרים מהשכבות הנמוכות יותר,  וחייבים תלבושת "ראויה" כלומר הבנות לובשות עקבים ושמלות מיני צמודות, הבנים לובשים איזו שהיא חליפה בלויה ומורחים ג'ל בשיער, שמים את כולנו באולם הגדול, רוקדים קצת ושותים וויסקי אש. פשוט מסיבת המילניום.

"לילי אוונאס!!!" נשמע קול ברחבי חדר האוכל. כולם הסתכלו לכיוון הקול שבא משולחן גריפנדור. "לילי אוונאס! האם תרצי לבוא איתי לנשף חג המולד? אני אוהב אותך לילי!" זה היה קולו של ג'יימס פוטר. אוקיי. הוא השתגע סופית. לילי צללה מתחת לשולחן. "בבקשה לילי! אני מתחנן!" לילי יצאה ממתחת לשולחן, עמדה ואמרה "פוטר! תקשיב לי טוב! אני לא מתכוונת לצאת! לך תזמין עוד אחת מהשפוטות הקטנות שלך!" אמרה לילי. כולם באולם הגדול, חוץ מדמבלדור שהמשיך לאכול מהביצה המקושקשת שלו, הסתכלו על ג'יימס ולילי. "לילי בבקשה!" הוא אמר ולילי רק הביטה בו בעיינים רושפות וצעקה "די כבר! תניח לי! אני לא אצא איתך בחיים! בעצם, אני אצא איתך," היא אמרה וגרמה לכולם לעצור את הנשימה. ג'יימס הביט בה מבולבל, ואני לא הבנתי למה לילי מתכוונת. לצאת עם ג'יימס פוטר? היא השתגעה? "אני אצא איתך, כשהתמנון שבאגם הגדול יאמר "לילי תצאי עם פוטר" ויביא לי גלידת בננה ופצפוצי שוקולד! הבנת?!?!?! עכשיו תעזוב אותי!!!!" היא צעקה ויצאה בריצה מהאולם הגדול. ג'יימס הביט בכולם, ופתאום סיריוס קם ואמר "טוב, נגמרה ההצגה!" וגרם ללב שלי לפרפר. אולי הוא יזמין אותי...  מה יש לי?! אני צריכה לשנוא את סיריוס! ראיתי אותו ואת ספנסר מתמזמזים ליד ג'יימס שבור הלב.

"אני הולכת לדבר איתה!" אמרתי ויצאתי בריצה מהאולם הגדול. משאירה את אוסטין, אדריאנה, ויולט וג'רג'יאנה המומים. בסופו של דבר מצאתי את לילי בוכה בתוך חדרנו. "לילי! אל תבכי בגלל הפוטר המפגר הזה!" אמרתי לה והתיישבתי לידה. "אוי דיינה... הלוואי והוא היה מניח לי!" היא אמרה, מתייפחת. חיבקתי את לילי "היי, תתעודדי, מחר נלך כולנו לקנות שמלות! נכריח את אוסטין להוריד את כל השמלות שהוא בטח ירצה ללבוש, נצחק על בנות מהפלאפף... את יודעת, הכיף הרגיל." חייכתי אליה והיא חייכה חיוך קלוש. "אוי דיינה, את כזאת חברה טובה!" היא אמרה ואני רק חיבקתי אותה חזק יותר.

......................................................................................................................................................................................

"איפה אוסטין?" רגזה אדריאנה. "אנחנו כבר מחכות לו שעה!" היא רטנה. בדיק עמדנו לצאת אל הוגסמיד לקנות שמלות. "אני בטוחה שהוא יגיע בתוך רגע..." אמרה ויולט. לילי הייתה שקטה מהרגיל. ג'ורג'יאנה ואני בדיוק דיברנו על מערכת התופים שהיא מנגנת עליה. לידינו עמדה ספנסר וחבורתה. לפי מה שהבנתי היא וסיריוס לא ביחסים הכי טובים. היא תפסה אותו מתמזמז עם נעמי, תלמידת שנה שלישית, בארון המטאטאים! אפילו בשביל סיריוס זה נורא! תלמידת שנה שלישית, אין לו בושה? היא עמדה עם החבורה הרגילה של בנות הפלאפף, ומידי פעם שמתי לב שהיא מסתכלת אליי. התעלמתי. לבסוף אוסטין סוף-סוף הגיע ויכולנו לצאת. בתקופה זאת של השנה, הוגסמיד הייתה מושלגת. הלכנו בשביל המחבר בין הוגסמיד לבין הוגוורטס, מפטפמטים. נכנסו לתוך "בוטיק הקסמים: בגדים לאירועים" כשנכנסנו ויולט צווחה. "היי, ווי תרגעי." אמרתי. למרות שגם אני התפעלתי מכל הבגדים היפים שהיו שם. "קדימה בנות תתחילו למדוד בגדים! בשביל מה אני פה?" אמר אוסטין ואנחנו זרקנו עליו שמלה מחרידה מלאה בנוצות. גורמות למוכרת להסתכל עלינו במבטי רצח. "אולי כדאי שנפסיק... נראה לי שמוכרת שוקלת להרוג אותנו.." אמרה אדריאנה ואנחנו צחקנו.

"אוקיי! קודם כל מחפשים שמלה ליולט!" החליטה ג'ורג'יאנה. "כן, קדימה ויי, אנחנו נביא לך שמלות, ואת תמדדי אותם." אמרה אדריאנה. אוסטין, לילי ואני שלפנו כמה שמלות שהיו תלויות על הקולבים, והבאנו אותם ליולט. היא נכנסה לאחד מתאי ההלבשה בזמן שאנחנו ישבנו על כמה כורסאות שהיו שם וחיכנו שהיא תצא. אחרי די הרבה זמן (ודי הרבה שמלות מזעזעות...) ויולט מצאה שמלה. השמלה הייתה ארוכה וצמודה לגוף אבל לא בצורה זולה, עשויה שיפון ומשי, בצבע ורוד בהיר, כמו של נסיכה מהאגדות. היא התאימה ליולט כמו כפפה ליד.

לאחר מכן דחפנו בכוח את אדריאנה לתאי ההלבשה וכבר השמלה הראשונה שהיא לבשה הייתה בול עליה. שמלה בלי כתפיות, בצבע כחול כהה, מנצנצת. הצבע התאים לגוון עורה השזוף, ואומנם לקח לנו זמן לשכנע את אדריאנה לקחת אותה, אבל בסופו של דבר, אדריאנה הבינה שהשמלה כל כך יפה עליה, שזה כאילו התאימו אותה במיוחד בשבילה.

הבאה בתור הייתה לילי. בשמלה שלה, הכתפיות נפלו והשמלה הגיעה בגלים עד הרצפה. הצבע של השמלה היה סגול חזק, ובדיוק איפה שהתפר של החזה, היו כמה פנינים רקומות, ואת שמלה עטף צעיף מנצנץ בדיוק בצבע השמלה.

ואחרי לילי, החלטנו שג'ורג'יאנה בוחרת עכשיו שמלה. טוב השמלה שלה הכי... אממ... סקסית. מה? שמלה בצבע אדם לוהט, עם מחשוף ענק ושסע עד הברך, לא נחשב סקסי?! טוב. תהרגו אותי. לכולנו יצאו העיניים שראינו מה ג'ורג'יאנה בחרה ללבוש. כלומר היא ממש פמיניסטית ושומרת על הסביבה. כולנו היינו בטוחים שהיא תבחר ללבוש שמלה שעשויה מענפים של עצים.

וואז הגיע הרגע שכולם ציפו לו.. (חוץ ממני...) לבחור לי שמלה! הרגשתי כמו שפן ניסויים. וואו. כמה שמלות מדדתי. ארוכות, קצרות, בצבעים כהים, בצבעים בהירים, בגזרות שונות, עשויות מחומרים שונים, גודל המחשוף שונה, יכולתי למות! עד שלילי שמה קץ לעינויים בי. היא בחרה שמלה מקסימה. השמלה הייתה בכמה גוונים של תכלת וכחול. היא הייתה ארוכה מאוד והגיעה עד אחרי הרגליים שלי, ועל החזה היו כמה אבני חן כחולות כהות. היא נראתה ממש טוב עליי. אז.. החלטתי לקחת אותה. ואחרי שכולם צווחו ואמרו כמה טוב אני נראית, אוסטין עשה לנו הופעה ולבש כמה שמלות מיני ורודות. את האמת, זה ממש התאים לו.

בסוף הוא לקח איזה שהוא טוקסידו קלאסי. כולנו שילמנו (ואני נחנקתי שראיתי את המחיר...) והחלטנו ללכת לשתות משהו ב"שלושת המטאטים"  כשנכנסנו אוסטין הלך להזמין. התיישבנו בפונדק העמוס, מלא בחבורות תלמידים. לפתע, פול אייזק תלמיד שנה שביעית מגריפנדור, בעל עיניים כחול כהות ושיער כהה, ניגש אל אדריאנה וביקש לדבר איתה לרגע.

"מה אתם חושבים שהוא יאמר לה?" שאלה ויולט. "הוא הולך להזמין אותה! זה ברור!" אמרה ג'ורג'יאנה. "היא סיפרה לי שהיא מחבבת את פול אייזק! זה טוב!" אמרה לילי בחיוך. "אתם חושבים?" שאלתי ולילי הינהנה בחיוב. אחרי דקה אדריאנה חזרה. סמוקה. "נו?! הוא הזמין אותך?" שאלה לילי. "כן! הייתן מאמינות?" היא שאלה בהתלהבות. לא הפסקנו לדבר על פול עד שאוסטין הגיע. "בירצפת. בבקשה גבירותיי." הוא אמר וקד קידה קלה. "אוס! פול אייזק הזמין את אדריאנה לנשף!" אמרתי בהתלהבות, גורמת לאדריאנה להסמיק בחוזקה. "וואו! פול חתיך! כל הכבוד ילדה!" אמר אוסטין בהערכה. גורם לכולנו לצחקק.

אחרי כשעה וחצי כבר היינו בטירה. מותשים מהיום הארוך הזה. "תגיד אוסטין, חשבת להזמין מישהו?" שאלתי אותו. "אוה.. אה... נראה כבר... כלומר.. יש את בן סטרפורד... שמעתי שהוא פנוי..." הוא אמר. "כדאי לך לשאול אותו! שמעתי שמישהו אמר שהוא מחבב אותך!" אמרתי אל אוסטין בעיניים בורקות. "וואו! אני כבר אשאל אותו מחר דיין..." הוא חייך.

בארוחת הערב, נכנסה ויולט בריצה. שוב פעם. ויולט החלה לצרוח. "ויי! תירגעי! וואו דה-ז'ה-וו." אמרה ג'ורג'יאנה. "בריאן אוקוא'נר הזמין אותי ללכת איתו לנשף!!" היא צרחה. בריאן היה תלמיד שנה שישית מגריפנדור, בלונדיני, שרירי עם עיניים חומות מהפנטות, ככיהן כקפטן קבוצת הקווידץ'. "מה אמרת לו?!" כולנו שאלנו ביחד. "אמרתי... כן!!" היא צווחה. כולנו חיבקנו אותה חזק. "טוב, נראה שרק לי, ל-לילי, לדיינה ולאוסטין אין בן-זוג." אמרה ג'ורג'יאנה. "אהה... למעשה רק לך, ל-לילי ולדיינה אין בן-זוג..." קרא אוסטין בשקט. "אעאעאעאעאעא!!!!" צווחתי. "עם מי?" שאלה לילי בסקרנות. "טוב, דיינה כמו שהצעת, שאלתי את בן סטרפורד, והוא הסכים!" אמר אוסטין באושר. טוב. זה רק אני לילי וג'ורג'יאנה. הרווקות הנצחיות.

הפה של ג'ורג'יאנה היה פתוח לרווחה. "היי, יכנס לך זבוב." אמרה אדריאנה וצחקה."א-ל-ו-ה-י-ם ! בן מה זה חתיך! אוסטין, הקנאה אוכלת אותי מבפנים! למה כל ההומואים חתיכי על?" היא שאלה. "טוב, זה משהו גנטי.." ענה לה אוסטין. גורם לכולנו לצחוק.

טוב, אז... סיריוס התקרב אלינו, בהיתי בו, הרגשתי איך הלב שלי פועם בקצב מהיר יותר ויותר, אבל לצערי הוא ניגש אל בת'י וילקוקס, שישבה לידינו. הוא  ובת'י החלו להתנשק. רציתי להרוג את בת'י. רצתי להיות במקום בת'י. למה אני לא מצליחה להוציא את סיריוס מהראש?! מה יש לי?!  ואז, ספנסר הגיעה. היא רצה אל סיריוס ו.....נתנה לו בעיטה בביצים. סיריוס התקפל במקום. כל האולם הגדול, שתק. 

אני מקווה שאהבתם את הפרק(: תגובות והערות יתקבלו בברכה. את שאר הפאנפיקים שלי אני כבר יעדכן מחר ומחרתיים! 

הפרק הקודם