דראקו מאוהב

אנבל בדיוק יצאה מחדר השינה של בנות השנה השישית כשנתקעה בפנסי, שרצה במהירות לתוך החדר.

"את! דארקר! זונה שכמותך! תעזבי את דראקו! הוא שלי!" צווחה פנסי, עיניה אדומות ודומעות. "תקראי לי שוב זונה, פרקינסון, ותשאי בתוצאות!" קראה אנבל, עיניה קרות, וקולה דוקר. "אני בסך הכול אומרת את האמת, דארקר. כל הבית מדבר על מעשי התהוללות שלך. על זה שאת הבנים שהיית איתם אי אפשר לספור כבר, וגם שאי אפשר לספור את הבנים המבוגרים שהיית איתם, כמו צ'ארלי וו-" ובזאת פנסי נקטעה על ידי אנבל. "אימפדימנטה!" קראה הנערה אפורת העיניים, ופנסי עפה על הקיר, ונפלה על הריצפה.

אנבל רצה מן החדר, התעלמה מדראקו שקרא אחריה, מפטרישיה לקוויד שניסתה לעצור אותה בחדר המועדון, והתחילה לעלות בזריזות במדרגות הצינוק. היא עשתה את דרכה במהירות אל מחוץ לדלתות הוגוורטס, ואז אל האגם. היא רצה אל עץ גדול ונפלה למרגלותיו.

העובדה שיש שמועות עליה, שמספרות שהיא זנותית לא הפריעו לה. היא ידעה שהיא לא הייתה עם כל כך הרבה אנשים, וששמועות זה דבר רגיל...אבל איך פנסי ידעה על צ'ארלי? אם פנסי ידעה, זה אומר שעוד אנשים יודעים. גם אם הם חושבים שאלו שמועות, היא לא יכולה לתת לסיפור הזה להתגלות, זה יותר מידי מסובך.

"אן, את בסדר?" נשמע קולו של דראקו מאחוריה.

"הו, כן, אני בסדר"

"את לא נראית ככה כשרצת מחדר המועדון..."אמר דראקו בסרקאסטיות.

"הפרקינסון הזאת עיצבנה אותי. זה הכול. לא רציתי להוציא את העצבים שלי על אף אחד"

"הו, איזו מחווה!"

"שתוק כבר, מאלפוי"

"איש לא משתיק מאלפוי, דארקר"

"חוץ ממני, מסתבר"

"את תשלמי על זה, דארקר"

"או, אני מפחדת"

*דראקו מתנפל על אנבל ומדגדג אותה* "דראקו! די! אני רגישה! ד-דראקו! די כבר!" *אנבל נופלת על הגב ודראקו מעליה* "אם את לא רוצה דגדוגים יש לי רעיונות אחרים..." אמר הנער אפור העיניים. "כן? איזה רעיונות בדיוק?" אמרה הסלית'רינית וחייכה, ובזאת דראקו רכן קדימה ונישק אותה. אנבל הרגישה את לשונו של דראקו כנגד שפתייה ופתחה את פיה כדי שהלשון תוכל להיכנס. מחול הלשונות המוכר. כל אחד חוקר את פיו של השני. איך יכול להיות ששני אנשים מתאימים כל כך?

הפרק הקודם		הפרק הבא