ערפל-העבר!

פרק11:

לילי ישבה בחדרה ועירערה בשעות האחרונות.רק הרגע חזרה מביקורבמרפאה. הכישוף של סנייפ אכן ריפא את מרין.אך האחות ביקשה להשאיר את מרין במרפאהלעוד יום נוסף.

לילי הרגישה צורך להודות לסנייפ,אך שום רעיון לא עלה על דעתה.במקוםזה מצאה עצמה מערערת ב"מפגש" שהיה לה עם רייסי חברתה הטובה לשעבר מתחת לרצפתהמרפאה. היא הרגישה צביטה קלה בעודה חושבת על השנים שבהם היא ורייסי היו חברותטובות מאין כמותן.כמובן שכל זה התקלקל בגלל רייסי,הרי היא זאת שרצתה להצתרף לקבוצהמסליתרין אשר שאפה להיות חלק מאוכלי המוות.

היא לא האמינה שרגע יגיע ורייסי תהיה בצד האחר של המשוואה.

לילי הביטה דרך החלון בשמיים הכחולים,לפתע  בא לה לצאת לבחוץ,היא התלבשה ויצאה אל המדשאות.

היה יום יפה ולילי נהנתה לטייל במדשאות הפתוחות.

היא ראתה את ג'יימס הרץ לעברה במהירות והאטה את צעדיה ,ג'יימס השיג אותה תוך שניות ,על פרצופו היה מרוח חיוך ענק.

"אז בכל זאת הצלחנו"אמר בשמחה.

"אתה צוחק.....אז מה שלום סריוס עכשיו?"

גיימס הטה את ראשו לכיוון עץ הערבה הגדול "בנתיים בסדר..." אמרג'יימס.

"אז מה רצית ממני הפעם? שוב פעם עשיתי משהו רע?" בקולה נשמעה נגיעה של עוקץ ,אך למעשה כל המקרה הזה גרם לה לחייך.

"לא...את עושה הכל נפלא....באמת....אבל תהיתי אם...לילי צחקה... היא כבר ידעה את ההמשך...זה כבר היה ברור.

"לא ג'יימס,פעם הבאה..." למעשה היה בא לה מאוד לצאת איתו,לצחוק איתו, אבל היא פחדה לאבד אותו. הבעת פניו של ג'יימס הייתה כל כך מעוררת רחמים עד שרצתה לצחוק.

"אה טוב..אני מניח...חשבתי ש..סריוס ומרין יצאו...אז למה לא אנחנו? אבל אני מניח שלא... אז אני אלך לי עכשיו..לא אפריע לך..."

לרגע לילי התחרטה,רצתה לומר לו שכן,היא תצא איתו,אבל הוא כבר נעלם....

הפרק הקודם		הפרק הבא