מכתבים לדראקו

בפרק זה, ובפרק הבא בלבד, הפאנפיק עולה ל- PG
שירן עמדה מול המראה. היא לבשה שמלה שחורה עד הברך, ונעלי בובה שחורות.
הפס הטורקיז בשערה החום, שבזמן האחרון נוסף לו גם פס ורוד ופס לבן, הונח בצורה שבה הוא בולט,
והיא ענדה עגילים של טבעת זהב גדולה למדי. היא ענדה שרשרת מצופה זהב עם יהלום כחול, והתאמנה מול המראה בהתנהגות סלית'רינית.
היא הניחה שמאלפוי שיקר שהי בסלית'רין. כמובן, היא גם אמרה להוריה, שדווקא היו מודעים להתכתבות ואפילו שמחו בה.
היא קראה את השיר שכתב לה דראקו שוב ושוב, מתרגשת מחדש.
בפעם הראשונה היא גם פלטה צווחת התרגשות וכמעט בכתה.
"יחסית לסלית'ריני, הוא רומנטי מאוד. לא אכפת לו שאני רייבנקלו!" היא חשבה.
היא ידעה שההתנהגות שלה עלולה להחשב לא סלית'רינית, אבל החליטה לחבק אותו כשתגיע ולהודות לו על השיר.
"אני ממש הופכת אותו ללא סלית'ריני" חשבה בחיוך.
היא התאפרה בזריזות, אבל השקיעה.
היא ממש לא רצתה להחשב חברה איומה שלא משקיעה לארוחה עם משפחתו של החבר שלה.
דראקו היה החבר הראשון שלה, וחששה לטעות, אבל היא הניחה שזה לא יגרום לו להפרד ממנה.
לפחות קיוותה ככה.

דראקו התעורר בבקר וקילל בערך כל חמש דקות. הוא התפלל ששירן תזכור להתנהג כסלית'רינית,
ותוך כדיי כך ניקה את חדרו בכמה קסמים שלמד.
הוא התלבש במהירות, ועמד מול המראה שעל גופו חולצה כחולה בהירה מאוד, שהבליטה את עיניו הכסופות-כחולות ומכנס שחור.
הוא לא טרח לשים נעליים, מכיוון שהוא לא יוצא מהבית, והסתובב יחף, מוודא שהכל מסודר ונראה בסדר.
הוא החל לשים ג'ל, אבל החליט ליום אחד לוותר על זה בשביל שירן.
היא הייתה החברה הראשונה שלו, ולא היה לו מושג מה לעשות.
הוא פשוט קיווה שהכל יילך טוב.
הוא חזר לחדרו והביט בחלון.
הוא ראה אותה עומדת שם, מנופפת לו לשלום ברגע שהבחינה בו.
הוא ניפנף חזרה.
לפתע שם לב שאדרו מתעלל בחפציה של שירן והחל לצחוק צחוק בלטי-נשלט.
הוא קיווה שאביו לא מאחוריו ושם לב למראה של שירן ולאדרו, מכיוון שאז היה יודע כי הרייבנקלואית היא שעומדת להגיע.
למזלו, אביו היה צועד צעדים רועשים והוא הספיק לסמן לשירן להכנס ולהכניס את אדרו.
"מה אתה עושה?" שאל אביו.
"מביט בנוף" ענה דראקו בחיוך.
הוא ידע שהיום הזה הולך להיות טוב.

הפרק הקודם