האמת הנוראה מכול

שלום לכל הקוראים והקוראות,

רק רציתי להגיד שבעוד כמה ימים אני טסה,מה שאומר שאני לא אעדכן במשך שבוע ומשהו.

אני אשתדל לעדכן כמה שאפשר עד שאני טסה,

קריאה נעימה!

XI: פגישה עם האויב

ג'יני הופתעה מהמראה של הקומה השנייה,שהייתה יותר יפה מהקומה הראשונה. "רוב השולחנות שלנו שמורים,אך יש שולחן אחד שפנוי. יושב בו אדון,האם זה בסדר מצדך?" שאל המלצר. בימים אחרים ג'יני הייתה מנענעת את ראשה לשלילה ואומרת שתחזור בפעם אחרת,אבל היום לא היה אכפת לה לשבת באותו שולחן עם מישהו זר. אולי הוא יהיה נחמד. "כן,אין לי בעיה עם זה." אמרה ג'יני והלכה אחריי המלצר,ג'יני התיישבה בשולחן. מולה ישב גבר שהתבונן בתפריט,כך שהיא לא ראתה את פניו. "אדוני,צירפנו לך מישהי לשולחן,מקווה ש-" "זה בסדר." ענה הגבר. הקול היה מוכר לג'יני משום מה,אך היא לא ידעה מאיפה. ג'יני הזמינה ולאח מכן גם האיש,ואז ג'יני ראתה את פניו. "מאלפוי?!" "וויזלי?!" אמר דראקו מופתע. "מה אתה עושה כאן?" אמרה ג'יני מופתעת,באותו הרגע היא רצתה לקום ולעזוב מיד. "מבלה קצת,מה זאת אומרת?" הוא ענה לה,בוחן אותה במבטו. הרבה זמן הם לא התראו. לדראקו צמח קצת זקן ושערו הפך להיות יותר ג'ינג'י בלונדיני. "אשתך יודעת שאתה ככה מבלה?" לגלגה ג'יני,"אני ומלי ניפרדנו." אמר דראקו בפרצוף קודר. "אוי,סליחה..לא ידעתי." אמרה ג'יני הנבוכה. "זה בסדר. איך את ופוטר?" שאל דראקו. "גם אנחנו נפרדנו...." אמרה ג'יני. מאותו הרגע הייתה דממה מביכה בשולחן.

____

ג'יני הביטה בחתיכת הנייר עליה היה כתוב מספר טלפון. היה לה דווקא נעים לדבר עם דראקו,זה היה מוזר. הוא נתן לה את מספר הטלפון שלו,האם כדאי לה להתקשר? לא,רק הרגע היא ניפרדה מהארי,כבר עכשיו היא תתחיל לצאת עם אחרים?אבל זה לא יהיה דייט,זאת תהיה רק פגישה בין ידידים. האומנם? לג'יני היה מאוד כיף לדבר עם דראקו,היא הרגישה תחושת חמימות שלא הרגישה כבר הרבה זמן,תחושה שאפילו לא הרגישה עם הארי. איך היא לא שמה לב לכך? אבל מה עם הארי? הוא בטח ייפגע. הוא מאוד אוהב את ג'יני,למרות מה שהיא עשתה לו. ג'יני נאנחה וחשבה מה לעשות.לא. מה אכפת לה מהארי? הם ניפרדו,שישלים עם הגורל הזה. ג'יני התחילה לחייג את המספר של דראקו.

הפרק הקודם		הפרק הבא