סאמר פאן

ג'יין קמה ב-6:00 בבוקר, הכינה לעצמה קפה וטוסט עם ריבה.

פטר קם ב-10:00 בבוקר, לבוש באותם בגדים של אתמול, וג'יין מקולחת ומלובשת היטב.

" בוקר טוב. " היא צעקה.

פטר ירד למטה, מתמתח.

" בוקר טוב גם לך. " הוא ענה.

" רוצה לאכול? "

" קודם כל... " הוא חייך, וג'יין גלגלה עיניים ונישקה אותו.

" עכשיו יותר טוב. "

" הנה, קפה וטוסט. " היא הניחה את הצלחת ואת הקפה.

" למה לא הערת אותי? " שאל פטר, ולגם מהקפה שלו.

" לא רציתי. נראת כל - כך חמוד ומתוק, באמת. " היא חייכה.

" אז את אומרת שאני חמוד? "

" אתה כזה מעצבן. " היא צחקקה.

" היי, את זוכרת שאתמול רציתי ללכת איתך לאנשהו? "

" כן. " ענתה ג'יין ופינתה את הכלים שלה לכיור, וגם את שלו.

" אז רוצה ללכת? "

" אבל לאן זה? " שאלה ג'יין.

" לאנשהו. נו, מתוקה, אל תהיי כזאת. "

" בסדר, " היא נישקה אותו בפיו והוא העמיק את הנשיקה.

הוא התנתק לאט ואמר: " נשמור את זה למקום. " 

ג'יין גילגלה עיניים, פטר התקלח והתלבש כמו אתמול, רק שחולצתו הייתה חולצת 'וי' כחולה - בהירה.

" הולכים? " 

היא אחזה בידו ושניהם יצאו מהבית.

" חכי, " הוא אמר. " אני רוצה לקחת אותך אל מחוץ למים. " הוא היסס.

" אבל למה? מה, ל'סאמר פאן'? נהיה שם בני 12, לא רוצה. "

" אבל תראי, הכנתי לנו מין שיקוי שיעזור לנו להיות בני 20 למקסימום שבוע. חוץ מזה, זה לא להרבה זמן, בלס, בסדר? "

" טוב. " היא אמרה באי רצון.

הם הגיעו אל הארמון ומשם שחו אל כדור הארץ.

הם היו באגם שבו התנשקו לראשונה, אבל הוא לא רצה לקחת אותה לשם.

" עכשיו ניסע במכונית, רק תעצמי עיניים. "

פטר סחב את ג'יין אל המכונית שהייתה קצת מחוץ למחנה.

הייתה שם מכונית קטנה ולבנה, הכניס אותה לשם ונהג.

" תקשרי לעצמך את העיניים במגבת הזו. " הוא נישק אותה קלות והיא נאלצה להסכים, וכך עשתה.

המכונית, אחרי שעתיים ורבע, עצרה בתוך רחוב סואן.

פטר הוציא אותה מהרכב.

" עכשיו הולכים ברגל. " 

כבר החשיך מאוד. היה כבר 21:15, למרבה הפלא.

פטר לקח את ג'יין למצפה כוכבים ישן ונטוש.

שניהם עלו במדרגות, ופטר כל הזמן בודק משהו בכיסו.

הם הגיעו לקומה השנייה, לטלסקופ הענקי.

" תצפי בכוכבים, בלה. " הוא שיחק בשערו.

היא צפתה בכוכבים בתדהמה. 

" בחיים לא ראיתי כמה הכוכבים יפים, פטר. " היא התפלאה.

" תודה שלקחת אותי הנה, זה פשוט יפהיפה. "

היא הסיטה את מבטו אליו וחייכה.

פטר פתאום כרע ברך, פתח מין קופסה שחורה וקטיפתית שבתוכה הייתה טבעת יהלום לבנה לגמרי.

" אבל לא יפהיפה כמוך, בלה. את גורמת לי אושר, ואני רוצה - "

הוא לא הספיק לסיים את המשפט וכבר ג'יין צעקה " כן, כן, כן, אני רוצה! "

פטר קם והזדקף. ג'יין חיבקה אותו חזק מאוד, מאוד חזק.

" אני אוהבת אותך כל כך. " היא אמרה לו.

פטר נישק אותה נשיקה סוערת במיוחד, ראשיהם זזו באופן מושלם. הרוק לא מיהר להתפזר בפיותיהם, והם התנשקו לפחות עשר דקות.

" אני אוהב אותך כל - כך, מתוקה שלי. " נישק אותה פטר שוב נשיקה עדינה.

" אני לא רוצה להתעסק בעתיד, אבל מה יקרה עכשיו? "

" רוצה לישון פה קצת? במלון? "

" טוב, אני רוצה, " היא חייכה והמשיכה, " אבל התכוונתי לעתיד היותר רחוק. אי פעם נחזור לכאן שוב? אני מתגעגעת לאמא שלי, מתוק. "

" נבוא לבקר אותה, " ראשה של ג'יין נשען בצורת חיבוק על כתפו של פטר. " ברור שנבוא, מתי שאת רוצה. "

" תודה, מתוק שלי. טוב, בוא כבר, " היא חזרה לשמחתה, " אני עייפה... "

פטר וג'יין נסעו למלון.

הם השכירו חדר זוגי. מיטה זוגית, אמבטיה ושירותים, מרפסת עם שני כיסאות וספה גדולה ולבנה.

הטפטים בחדר היו לבנים עם פרחים שחורים וקטנים.

פטר פתח את הדלת.

" ומה עם בגדים? כמה זמן נהיה פה? "

" היי, חמודה שלי, אל תדאגי. אין לך צרות בחיים. " הוא הביט בשערה ושיחק בו מעט. 

הם נכנסו לחדר. זרועותיה של ג'יין הונחו על כתפיו של פטר, וידיו התקערו דרך מותניה כחור ריק ועגול.

" קדימה, בבקשה? "

ג'יין גלגלה עיניים ונישקה את פטר בתשוקה.

פטר העמיק את הנשיקה כמה שיכל, ולא התנתק אפילו כדי לנשום.

" אמרתי לך שאני אוהב אותך? " הוא נישק אותה שוב בעדינות.

" כיף לשמוע את זה שוב. " היא חייכה והוא שכב על המיטה.

היא נשכבה גם על המיטה. היא הייתה מעליו, והוא נשען.

" רוצה להחליף? " הוא צחק.

" כן, אני די רוצה. " היא צחקה גם.

עכשיו היא נשכבה על הכרית, והוא היה מעליה.

פטר נישק את ג'יין נשיקות קטנות ועצורות, ובנשיקה הרביעית הוא העמיק אותה.

פטר נשען בכרית שהייתה מימין לג'יין. פניהם היו אחד מול השניה.

ג'יין שיחקה בשערו של פטר, והוא נישק אותה כל הזמן.

ג'יין הפסיקה לשחק. היא נישקה את פטר נשיקה עמוקה, בתשוקה. 

הלשון שלו שיחקה עם שלה בצורה מושלמת.

פטר הוריד את חולצתו, גופו הנקי והשרירי נחשף אל ג'יין.

הפרק הקודם		הפרק הבא