ג'מי נקטורן 1-קארון דארק

ג'מי הסתובב בעצבים במסדרון. איך נתנו לזה לקרות?
מי אמר לאישה השמנה לא להכניס אותו? ולמה? מה קורה כאן, לעזאזל?
הוא פסע הלוך ושוב מול תמונה של טרולים שמנים עם אלות שגיחכו בטימטום.
הלוואי והיה לי מקום שאוכל להסתגר בו, הוא חשב. מקום שאני יוכל ליהות בו לבד, מין חדר מועדון משלי... שאחרים לא יוכלו להיכנס אליו...
ופתאום, דלת בורדו בוהקת הופיעה מתוך הקיר, מול תמונת הטרולים. ג'מי הביט בה בהפתעה. יכול להיות שהוגוורטס זה מקום שמגשים משאלות? 
הוא היסס לרגע, ואז פתח את הדלת. פיו נפער בתדהמה.

בחדר היה מושלם.

הוא היה עגול ומרווח, ואח עמדה בקצה של החדר שבתוכה אש חביבה ונעימה. שטיח עגול בדוגמת נמר נפרש על כל הרצפה, שנראה נעים ורך למגע. דלת מעט קטנה יותר עמדה לצידו של ג'מי, והיה כתוב עליה: שרותים. (בנים). ליד האח עמדו כורסאות בצבע בז' ושולחן קטן. היתה שם עוד דלת קטנה, ועליה נכתב: חדר השינה. הוא פתח והביט פנימה, וראה מיטת אפיריון גדולה, ומאחוריה חלון ענק שתפס את כל הקיר. על הקירות שמיצידי המיטה תלו תמונות יפהיפות של פרחים וציפורים, ומיצידי הדלת עמדו שני עציצים קטנטנים. 
ג'מי התקרב לחלון ובחן אותו. מתחתיו חובר לוח מתכת זעיר ונכתב עליו: חלון זה אינו אמיתי. בשביל לשנות מזג אוויר, געו בחלון בקצה שרביטכם וחשבו על מזג - האוויר שתרצו. (מזג האוויר אינו אמיתי, אלא רק לקישוט.)

ג'מי הביט בפליאה בחדר, ותלה את המערכת שלו על אחד הקירות. הוא הביט בשעון שלו. 9:00. קדימה לישון!

הוא פתח את הארון, ומצא שם פיג'מה בדיוק במידות שלו. הוא לבש אותה, ונכנס למיטה הנעימה ושקע מייד בשינה. 

הפרק הקודם		הפרק הבא