![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
הרי זה לא משנה, רומיאו ויוליה מתו בסוף. דרך התלואות של שנתה השישית והחומות הנבנות סביבה, החיים הסבוכים של רוז וויזלי היו משהו מיוחד, במיוחד בגלל סודה.
פרק מספר 11 - צפיות: 9371
![]() |
פרק: |
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: מתח, מיסתורין, רומטיקה - שיפ: רוז / לא ידוע - פורסם ב: 28.06.2015 - עודכן: 08.08.2015 |
המלץ! ![]() ![]() |
״אל תהיה מאושר ילד, היא תחזור רעבה״ אמרה גרייבק לסקורפיוס בזמן שקשר אותו, ואז לקח את ידה של רוז החוצה. ״הגיע הזמן להשתנות יקירה״ הם יצאו שניהם החוצה, משאירים את סקורפיוס קשור וכלוא בפנים.סקורפיוס רצה לצעוק בשמה של רוז, אך הוא כבר לא היה בטוח שזו אותה רוז שהכיר. הוא נשאר קשור בצריף. לאחר האבקות קצרה הצליח להוציא את השרביט מכיסו וקרוף את החבל שבעזרתו נקשר. הוא רץ כעת לכיוון הוגוורטס, בידיעה שלא יגיע לשם בזמן. חלפו לפחות עשר דקות של ריצה אינטנסיבית לפני שעבר את חצי הדרך של המעבר הסודי. אך בסופו של הגיע להוגוורטס, עדיף מאוחר מאף פעם. הוא נדהם כאשר ראה את הוגוורטס. הבית היה הרוס בחציו והעלה עשן, קולות פיצוצים נשמעו חזקים יותר כאשר התקרב. הוא ראה המון קרבות מתרחשים בזמן שהלך לכיוון האולם הגדול. הוא התעלם מהם, הוא הגיע כבר בסוף הקרב וראה שידם של התלמידים וסגל המורים של הוגוורטס על העליונה. הוא הגיע במטרה אחת, לחפש את רוז. הירח המלא כבר לא היה בשמיים והשמש עלתה. משמע שרוז הייתה כעת בת אדם בחזרה. סקורפיוס נכנס לתוך בית הספר ועבר בין שברי הבניין אל תוך האולם הגדול. הפיצוצים עדיין נשמעו לכל עבר, ומראות האימה הנוראיים של גופות האדם הפזורות על הרצפה חילחלו לכל נפש אשר ראתה. ומעל הריסות המבנים ועשן האש המתלקחת שכבה לה, כמעט בשלווה, ילדה. גופה היה מלא חבורות וחתכים ונשימתה הכמעט נעלמת הייתה קצובה. סקורפיוס רץ אליה מהר בבהלה, גם מרחוק עוד זיהה אותה. הוא הסתכל עליה מבועת, מפחד שאולי כבר לא הייתה בין החיים. בשנייה אחת של הקלה, כאשר שמע את דפיקות ליבה. הבין סקורפיוס שרוז חיה. הוא הרים אותה ולקח אותה הרחק מן סיומי הקרבות.
״אל תהיה מאושר ילד, היא תחזור רעבה״ אמרה גרייבק לסקורפיוס בזמן שקשר אותו, ואז לקח את ידה של רוז החוצה. ״הגיע הזמן להשתנות יקירה״ הם יצאו שניהם החוצה, משאירים את סקורפיוס קשור וכלוא בפנים. בשנייה שיצאו הבחינה רוז בירח והרגישה בו. הוא היה גדול וחזק יותר מכל שאר הימים. אורו היה כה חזק עד אשר יכלה לחשוב שהם נמצאים בשעות הערב המוארות ולא באמצע הלילה. היא הסתכלה לכיוון גרייבק והכאב החל להשתלט עליה. הפיכתה לזאב אינה הייתה יפה, או נעימה כלל. כל עצמותיה נשברו ועוצבו מחדש. גבה התעקם עד שירדה להישען על ידיה. רגליה התקצרו וציפוריה התארכו. שינייה שהיו מחודדות כעת חתכו בין חניכיה שגדלו, ואפה נצבע שחור ממתחת לעינייה הצהובות. ולאחר זמן קצר, היכן שעמדה ילדה צעירה, עמד כרגע זאב אימתני. לידה פנריר גרייבק התמודד עם השינוי גם הוא. הוא היה כל כך קרוב לצידו החייתי גם שהיה בן אנוש, כך שהשינוי שעבר עליו היה קל ומהיר. ולכן היה צריך לחכות לרוז שתשלים את שלה. לאחר שהשתנו רצו שניהם אל כיוון האולם הגדול, ומכיוון שהיו זאבים כעת חצו את הוגסמיד במהירות והגיעו תוך דקות ספורות להוגוורטס. בית הספר היה כבר תחת מתקפה. אוכלי המוות כבר ערכו קרבות עם התלמידים הבוגרים וסגל המורים. התלמידים הצעירים יותר היו כעת בחדר הנחיצות אשר התאים עצמו למספרם. מצבם של אנשי הוגוורטס לא היה טוב, וידם של אוכלי המוות הייתה על העליונה. כאשר גרייבק ורוז הגיעו התחיל גרייבק לנשוך תלמידים. אך הפעם במטרה להרגם. הוא כיוון לילדים של האנשים אשר הביסו אותו. ומכוון שהיה האלפא של רוז הייתה צריכה היא לעשות אותו דבר גם כן. אבל היא לא. היא אכן קיבלה את העובדה שהיה עליה לנשוך אנשים, ולצערה הייתה חייבת לציית. אז היא נשכה, את אוכלי המוות. אחד אחרי השני היא עברה ונשכה אותם בצווארם. היא פחדה שאוכלי המוות יהפכו לאנשי זאב ויגרמו יותר נזק. אז היא הייתה צריכה להרוג אותם בנשיכתה. כאשר גרייבק שם לב למתרחש עזב את הילד שעמד לנשוך ורץ לכיוון רוז. הוא נבח עליה כמה פעמים בחוזקה, בתקווה שתציית לו. אך עבר כבר זמן מאז היה הירח המלא באמצע השמיים, והשפעתו עליה נחשה. היא נבחה בחזרה. עד שרץ לקראתה הזאב והחל לשרוט ולנשוך אותה. למרות שידעה שאינה תוכל לנצח אותו המשיכה רוז ותקפה אותו גם כן. בהבנה שאפילו אם תיהרג, היא תמנע ממנו לנשוך תלמידים נוספים. היא הצליחה לשרוד את תקיפתו למשך רבע שעה, וכבר התחילה להרגיש את הפיכתה לבת אדם. רק עוד קצת זמן והם יהפכו לבני אדם, רק עוד נשיכה עוד שריטה שהיה על רוז לסבול. אבל היא לא הצליחה להחזיק מעמד. והזאב זרק אותה מעליו לעבר שברי הקירות, והשאיר אותה להתבוסס בדמה. בזכות נחישותה של פרופסור מקגונגול, סגל המורים והתלמידים הבוגרים התאחדו כנגד אוכלי המוות. הערנות של הפרופסור והאסטרטגיה שהגתה גרמו לאנשי הוגוורטס לנצח את אוכלי המוות המתועבים. לבסוף המלחמה גוועה. אנשים מעטים נהרגו משני הצדדים אך הפצועים היו רבים. אוכלי המוות הפצועים הובאו לחדר אטום בקסם, עד אשר ילקחו לאזקבן. ושאר הפצועים הועברו לקדוש מנגו לטיפול. ההרוגים היו שכובים באחד חדרי הלימוד כאשר גופותיהם מכוסות בסדינים לבנים מן החדרים. רוז התעוררה בזרועותיו של סקורפיוס דקות ספורות לאחר שלקח אותה מן האולם הגדול. היא הייתה פצועה קשות אך לא הסכימה שיפנו אותה לקדוש מנגו מכיוון שהיה עליה למצוא את אחיה בין כל הבלגן הזה. סקורפיוס לקח אותה לחדר הנחיצות, אשר כבר התחיל להתרוקן מאנשים. ולמזלם כמה דקות לאחר שהגיעו ראו את ג׳יימס והוגו הולכים יחדיו. רוז רצה ישירות להוגו, הוא היה בריא ושלם, וכמוהו גם ג׳יימס למרות שנלחם באוכלי המוות. הם הלכו יחד ארבעתם בזמן שרוז ניסתה לדלות כמה שיותר מידע על מה שהלך. אוכלי המוות הגיעו לבית הספר והחלו לפתוח בקרבות עם התלמידים שהוריהם השתתפו במלחמה. לקח להם זמן לנצח את אוכלי המוות, והם חטפו מכה קשה כאשר אנשי הזאב הגיעו. ג׳יימס אמר שהוא חושב שאחד מאנשי הזאב הוא תלמיד בהוגוורטס מכיוון שתקפף את אוכלי המוות. סקורפיוס, הוגו ורוז הסכימו איתו מבלי לגלות לו מי היה הזאב, או יותר נכון הייתה. אלבוס נפצע קלות כאשר נלחם נגד רוקווד אבל הוא נלקח ישר לבית החולים ואמרו שאין שום סכנה שימות. הם לא ידעו מה עלה בגורל גרייבק, אבל לאחר שהפך חזרה לבן אדם הם שיערו הוא ברח כיוון שראה את הפסדתם המתוכננת של אוכלי המוות. ועכשיו, הוא חופשי.
|
|
||||||||||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
![]() |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2025 |