חצויים קסומים

הפרק שלך

"ליאו!" צעקתי בשנית. הייתי בטוחה שזה ליאו.

עליתי על המטאטא ושמתי לב לקח שגם שאר חברי קבוצת גריפינדור עלו אחרי.

"פייפר!" שמעתי את הארי צועק.

"מה?!" צעקתי כאשר היה מול פרצופי.

"תשלבי את הידים שלך עם שלי. כל השאר, תעשו את זה גם." אמר הארי, וכך עשינו.

ליאו הגיע למרחק שישה מטרים מאיתנו.

כאשר הוא נפל אל ידנו ליאו ניצת בלהבה והיתלקח עוד יותר, גופו התחיל להתכסות בכוויות. הורדנו אותו למטה אל הדשא.

"למה הוא נשרף?!" צעקתי "ליאו חסין מפני אש!".

"הוא נשרף כי זאת אש יוונית..." אמר פרסי. אפילו לא שמתי לב שהוא עמד לידי. פרסי רכן אליו ושם את ידיו על האדמה. פרץ מים יצא מין האדמה ושטף אל ליאו. הלהבות לא נכבו, אך פרסי כלא אותן בתוך בועה, והורה לבועה לחזור אל בטן האדמה.

ניקו הופיעה מין החשכה לידם ועמד ליד ליאו.

"הוא מת?!" שאלתי, אחוזת אימה.

"לא." אמר ניקו." ל-לא. הוא חי.".

וכמו סימן, ליאו זז והתעורר. נפלתי לידו.

"ליאו!" קראתי.

"מי את?" ליאו שאל. וזהו. הוא הותיר אותי בדממת השתיקה. ליאו לא זוכר אותי. ליאו לא זוכר כלום.

"לא. אתם לא מוכרים לי." ליאו אמר מבעודו שוכב במרפאה.

"עם מלכת הפרות המעצבנת הזאתי לקחה לליאו את ה-" אמרה אנב'ת, אך פרסי עצר אותה.

"ליאו. אתה לא זוכר כלום? אתה לא זוכר את פסטוס? אתה לא זוכר את ארגו 2? אתה לא זוכר את אוגיגיה וקליפסו?".

ליאו הניד בראשו. "כלום.".

"קפטן חגורת כלים? הילד הרע של השכונה? ליאו המלך? השף ליאו והטאקו הצימחוני המפורסם שלו?" שאלתי בבכי.

ליאו הניד בראשו.

"אני מצטער, אני פשוט לא זוכר כלום." הוא אמר. "למרות ש-".

"למרות שמה?" אמרתי, נאחזת בניצוץ התקווה.

"אני לא בדיוק זוכר את זה... אני יותר- אם... איך להגיד את זה.. אםם... יודע שאני חייב לפגוש מישהו בשם וויזלי... אני לא יודע מי זה, אבל השם וויזלי מהדהד לי בראש כל הזמן..." אמר ליאו.

"אז יש לך מזל." אמר פרסי. "כי אני מכיר וויזלי אחד."

דם-דם-דם!! עוד עצירה דרמטית!! מואחאהחאהאחאהאחאההה!!! אני רשעה!!!! אז... מה אתם אומרים?!

הפרק הקודם		הפרק הבא