שאלות

קיי אז הי,קריאה מהנה!
--------------------------------
היער. 
המקום שנשמע יפה כל כך באגדות, ואולי אפל במקצת בגרסה אחרת. שם היו הרמיוני וסדריק בתור מתים. 

"אני יכולה להיכנס לתוך הראש שלו, לפחות?" שאלה הרמיוני ברוך. היא כל כך התגעגעה לרון שלא ידעה מה לעשות. 

אני אהרוג את עצמי! חשבה הרמיוני. אבל אני כבר מתה, אז זה לא משנה, היא צחקה לעצמה.

"כן, אבל לא תוכלי לדבר איתו ישירות או להרגיש אותו." אמר לה סדריק והגיש לה כדור זהב קטן.

"את צריכה לשתות את זה וכך תיכנסי לתוך ראשו. יש זמן מוגבל לשיחות, חמש דקות. הוא יזהה אותך אל תדאגי." אמר סדריק וחייך אלייה, כמה עזר לה שהיא לראשונה נבעה מן החיים אל היער הזה. 

הרמיוני שתתה במהירות, מצפה כל כך לשמוע את רון, אפילו אם לא ישירות.
-------- 

בינתיים, בהוגוורטס. שיעור שיקויים- כמובן, אם האחד והיחיד, פרופסור סנייפ. 

"עליכם לרקוח שיקוי שיהיה כתוב עליו אותיות שקשורות לשיעור הזה. יש לכם רבע שעה בלבד." אמר סנייפ בקור. 

"אח!" שאג רון. 

כל הכיתה הסתובבה לראות מה קרה. המוח של רון לא יכל לעמוד בזה.

"אתה יכול לשמוע אותי!? רון, רון! זו הרמיוני, אתה לא הוזה! זו אני, תגיד משהו!" היא צעקה לתוך ראשו. 

"הרמיוני!" צעק רון באושר. 

"וויזלי, שב מיד!" נבח סנייפ אבל רון לא ייחס חשיבות כלל וכלל. 


"היי, עכשיו אתה מאמין? אני אוהבת אותך רון, נגמר לי עוד מעט הזמן!" צעקה הרמיוני. 

"הרמיוני, לא אל תלכי לי, אני לא מוכן לאבד אותך שוב." אמר רון בעצב. 

"אני מצטערת, תמסור נשיקות להארי, אני אוהבת אותך הכי בעולם! להתראות, רון." 

הרמיוני הפסיקה לדבר ורון נהיה חיוור. 

"הרמיוני דיברה איתי!" אמר רון בשמחה ומאלפוי וחבורתו צחקו עליו. 
--

"זה הרגיש טוב!!!!! סדריק, אני דיברתי איתו." אמרה הרמיוני וצנחה אחורה אל עלי השלכת בהרגשה מעולה. 

--------------- 

מחר פרק אחרון, אכתוב עוד פאנפיק! 

הפרק הקודם		הפרק הבא