דם...

פרק 10: יהיה בסדר גבי, אני איתך, לנצח

קרני שמש בהירות חדרו מבעד לתריסי החלונות. גבריאלה מצמצה באור הבהיר. "אוף... בוקר" היא מלמלה. לאונרדו המשיך לישון לא מגיב כלל. "לאו? קום" היא ניערה את כתפו. לאונרדו פקח את עיניו באיטיות והביט בה בחיוך. "בוקר טוב נסיכה" הוא נשק על לחיה.

"איזה לילה" היא אמרה. לאונרדו הביט בה בגבה מורמת. היא צחקה ונשקה על שפתיו. "התכוונתי לילה ארוך" היא הוסיפה. "ברור שלזה התכוונת" אמר לאונרדו והפנה לה את גבו חוזר לישון. היא הרביצה לו עם הכרית שלה. "היי! " מחה לאונרדו והסתובב אליה חזרה. "למה עשית את זה? " הוא שאל בזעף. "אל תעקוץ" היא אמרה והסתובבה בעצמה חוזרת לישון. הוא נאנח והמשיך לישון.

זמן לא רב לאחר מכן היא התעוררה שוב באנקת כאב. "לאו, לאו קום בבקשה! " היא ניסתה להעירו. הוא פקח את עיניו והביט בה. "מה יש לך חמודה? " הוא שאל ברוך וליטף את לחיה. "ממש כואב לי, החניכיים, הראש, ושוב יש לי אש בפנים" היא אמרה בדמעות. הוא עטף אותה בזרועותיו ונשק לראשה. "הכאבים יעברו בקרוב והאש זה רק בגלל שאת צמאה שוב" אמר לאונרדו ברוך. היא בכתה.

לאונרדו ירד מהמיטה, ניגש אל המקרר והוציא ממנו בקבוק. "תשתי זה יקל עלייך מעט" אמר לאונרדו. היא הנידה ראשה בשלילה. "אני רוצה לחזור לבית הספר, להיות שוב ילדה רגילה" היא אמרה בדמעות. "ששש... הכל יהיה בסדר" הוא לחש באוזנה וליטף את תלתליה השחורים.

"תשתי עכשיו? " הוא קרב אליה את הבקבוק. היא הנידה ראשה בשלילה. הוא נאנח. "את צריכה לשתות, רק ככה תרגילי את הגוף שלך לתזונה החדשה שלו ואז תוכלי לחזור לבית הספר" אמר לאונרדו והציע לה את הבקבוק שוב. היא רוקנה את הבקבוק באיטיות. "ילדה טובה" הוא אמר ונשק על ראשה.

"אולי נצא? רוצה לצאת לסיבוב בחוץ? " הציע לאונרדו. "החוצה? אבל מה אם אני אפגע במישהו? " שאלה גבריאלה בבעתה. "את לא תפגעי באף אחד, שתית עכשיו ואני אהיה איתך כדי להשגיח בסדר? " הוא הבטיח לה והיא הנהנה.

גבריאלה הייתה מוכנה לצאת כעבור שעה. לאונרדו כעבור חמש, חמש דקות. "זהו? מוכנה לצאת סוף, סוף? " שאל לאונרדו. היא הנהנה. לבושה בחצאית כחולה שהגיעה עד לברכיה וחולצה לבנה עם כתוביות היא יצאה מהחדר כשלאונרדו נועל אחריה.

גבריאלה ולאונרדו יצאו אל הפארק. הם צעדו בשבילים, ידו בתוך ידה. גבריאלה התבוננה בילדים שהתרוצצו ברחבי הפארק. 'איזה חמודים, מעניין אם יהיו לי כאלו פעם' היא חשבה בליבה. לאונרדו נאנח. "אני לא יודע, אם הגנים הערפדיים שלך ימנעו ממך ללדת ילד, אולי כן ואולי לא" הוא ענה לשאלתה שלא נשאלה. "אל תעשה את זה בסדר? אני מרגישה שאתה בתוך הראש שלי" אמרה גבריאלה. "צודקת, מצטער" אמר לאונרדו. היא נשקה על לחיו.

"אני רוצה שיהיה לי ילד פעם" אמרה גבריאלה. "אני אשמח להיות האבא שלו, אם זה יהיה אפשרי" אמר לאונרדו ונשק על מצחה. היא חייכה וליטפה את שיערו. צלצול פלאפון קטע את שיחתם. "היי אבא" אמר לאונרדו. "איפה אתם? " שאל טוני. "בפארק" ענה לאונרדו. "אז אני בא לאסוף אתכם, יש בעיות" אמר טוני. "מה קרה? " שאל לאונרדו. "לא לטלפון, נתראה עוד מעט" אמר טוני וניתק.

"מה רצה אבא שלך? " שאלה גבריאלה. "יש בעיות, הוא בא לאסוף אותנו" אמר לאונרדו. "בעיות? אתה חושב שזה קשור לערפדים? " שאלה גבריאלה. "אני דיי בטוח" אמר לאונרדו ונשק על ראשה. "אל תיבהלי, נדע הכל בקרוב" הרגיע אותה לאונרדו.

טוני הגיע תוך זמן קצר. "הייתה תקיפה, ילד בן שלוש נמצא מדמם מצווארו, הוא חי ומאושפז כרגע אבל אני לא יודע אם הארס הספיק להשפיע או לא, ככל הנראה הפריעו לתוקף באמצע" הסביר טוני. "ואם הארס השפיע? " היא שאלה בחשש. "הוא יהיה ערפד תוך מספר ימים או שעות, אני לא בטוח בגיל הזה, שבהם התהליך יושלם" הסביר טוני. "אבל הוא קטן! איך הוא ידאג לעצמו? " שאלה גבריאלה בבעתה. "אני לא יודע"  אמר טוני.

"סע לבית החולים" אמרה גבריאלה כעבור שתיקה ארוכה. "למה? " שאל טוני. "אני רוצה לראות אותו, חייבת להיות דרך למנוע מהארס לשנות  אותו! " אמרה גבריאלה.

"אבל- "

"זה התפקיד שלי! אני חייבת לעזור לו! " היא קטעה את דבריו בחדות.

"אני לא יודע אם תוכלי, רק ערפדים מסוימים הם בעלי יכולות כאלה ואת חצויה וצעירה כל כך" אמר טוני ברכות. "אני חייבת לנסות, אסור שתהיה מגפת תקיפות! אסור לתקופה הזאת לחזור! " היא קראה בלהט. אור כסוף הציף את גופה והיא הרגישה חום בחזה. סימן נוסף הופיע בדיוק על ליבה, היא חשה בו ולאחר מכן הוא נעלם בכוח הכישוף של טוני.

"איפה זה היה הפעם? " שאל טוני. "בחזה, על הלב" היא אמרה בקול שקט. "התהליך מתקרב לסיום וגם הזמן, נשאר חודש לירח המלא של השנה החדשה" אמר טוני. "ומתי אני אפסיק לגדול? " שאלה גבריאלה. "באותו לילה, הגדילה שלך תיעצר כחלק מהשלמת התהליך" הסביר טוני. "ועד אז אני אקבל את כוח החזיונות שלי ואת שאר היכולות שלי? " שאלה גבריאלה. "כן, אני מאמין שכן" אמר טוני.

לאונרדו הפנה את מבטו אליה ואמר:

"יהיה בסדר גבי, אני איתך, לנצח"  

******************************************************************************************************************************************

היי!

השארתי אתכם קצת במתח קודם למרות שהיה לי פרק...

אז הנה הוא...

תגובות בונות יועילו וגם דירוגים...

תהנו :) ♥♥

הפרק הקודם		הפרק הבא