להציל את דיגורי

סמנתה וג'ולייט היו בדרך לספרייה, לקחת את הספר שוב.
אך הספרנית וגם הספר לא היו שם.
״אולי היא צריכה עוד זמן לבדוק אותו״, אמרה ג'ולייט.
״או שכפי שכבר אמרתי״, אמרה סמנתה, ״היא עושה משהו בלתי חוקי כי אני ממש לא בוטחת בה״.
״את לא יכולה לדעת אם היא באמת רעה״, השיבה ג'ולייט בזמן שהן חזרו לחדר המועדון.
״אבל היא מתנהגת ממש מוזר...״ אמרה סמנתה בייאוש.
"אולי את צודקת", המהמה ג'ולייט, "אני הולכת לישון עכשיו".
ג'ולייט עלתה לחדרה ומבטה נע לרגע לכיון השידה שלה, "אהההה,הספר", היא צעקה.
סמנתה הגיעה בריצה, ״מה לעזאזל?!״
״איך הוא הגיע לפה?״ שאלה ג'ולייט.
״אולי הספרנית ניכנסה לפה?״
״לא יכול להיות!״
״אז איך הספר הגיע לכאן?״ שאלה סמנתה. ״מה, הספרנית הביאה אותו להפלפאפי שיביא אותו לכאן?״
"א-אני לא חושבת... אוף אני מתחילה כבר עכשיו להחזיר את סדריק, לכי תדעי מה יקרה פתאום", אמרה ג'ולייט בנחישות ולקחה את הספר ודפדפה בו במרץ.
״חכי, ג'ולי״, אמרה סמנתה. ״זאת רק אני או שיש משהו מוזר בכריכת הספר?״
"מה זאת אומרת מוזר", היא שאלה בתמיהה.
סמנתה הצביעה בפה פעור על קשקוש קטנטן בקצה הספר.
"זה", היא סיכמה במילה אחת.
״באמת מוזר״, אמרה ג'ולייט. ״לא היה ברדלס קודם על הכריכה״.
״מה נסגר עם הברדלסים בזמן האחרון?״ שאלה סמנתה. ״אפילו בעיתון שג'ואי קרא היה כתוב שהיה ברדלס בהוגוורטס״.
"אני לא יודעת, טוב בואי נחפש מהר את הכישוף", אמרה לה ג'ולייט בדחף וחיוך עלה על פניה כשמצאה את מה שחיפשה.
"החייאת המת-הכישוף המלא".
"אני ממש מפחדת ג'ולי", המהמה סמנתה ברעד.
״יהיה בסדר״, אמרה ג'ולייט והתחילה לקרוא בקול. ״בשביל להחיות את המת צריך להקריב מישהו מסוים ולומר את המילים הבאות בהנף שרביט: אמינוניאמטו סרקסטאם"
"אה רגע", אמרה סמנתה, "להקריב מישהו???"
״זה נשמע ממש לא בסדר״, הסכימה ג'ולייט.
״אין סיכוי שיש משהו אחר?״ שאלה סמנתה בתקווה.
"לא!" קראה ג'ולייט בתיסכול.
״אז אין מצב שאנחנו עושות את זה!״
"את מה?" נשמע קול מהדלת.
הספרנית עמדה בדלת המעונות של הבנות בהפלפאף,
היא הביטה בג'ולייט ובסמנתה במבט מעורר בחילה.
״מה את עושה כאן?״ שאלה סמנתה בפחד.
"את הספר שלי... אני צריכה אותו", היא השיבה.
״אז למה בכלל החזרת לנו את הספר?״ שאלה ג'ולייט בכעס.
"זה לא עינינך, ילדה טיפשה", היא התקרבה וג'ולייט משכה את הספר אליה.
צדקתי, חשבה לעצמה סמנתה, היא משוגעת לגמרי.
״אם לא תלכי מכאן עכשיו אני אדווח עלייך למנהלת!״ צעקה סמנתה.
היא גיכחה..."כן, בטח", וחטפה את הספר.
״היי!״ צעקה ג'ולייט, אך הספרנית התרחקה. "תחזירי לי את זה", רצה אליה ג'ולייט אך מה שראתה היה רק חותם קטן שנפל מכיסה של הספרנית.
״מה זה?״ שאלה סמנתה והרימה את החותם.
״גם פה יש את סימן הברדלס...״ מילמלה ג'ולייט. ״היי, זה לא סימן האיקס שהיה על צווארו של ג'ואי?״
"כן, נראה לי", השיבה סמנתה, "את רוצה ללכת לשאול אותו אם זה אותו האיקס?"
״כן... כדאי שנשאל״, אמרה ג'ולייט.

הבנות חיפשו את ג'ואי, לאחר כעשרים דקות הם מצאו אותו באחד המסדרונות.
״ג'ואי!״ קראה סמנתה. ״אתה חייב לבוא רגע!״
ג'ואי רץ לקראתן, ״מה קרה?״ הוא שאל וסמנתה דחפה את החותם בעל סימן הברדלס והאיקס לידו של ג'ואי.
"מ-מה זה?" הוא שאל, "מאיפה יש לכן את זה?"
״הספרנית הפילה את זה״, מילמלה סמנתה.
ג'ואי היה נראה כאילו הוא הולך לחטוף התקף חרדה.
"ואה-אה, באמת?" הוא לא ידע מה לומר.
״הכל בסדר, ג'ואי?״ שאלה סמנתה בדאגה. 
״אני אביא לו מים״, אמרה ג'ולייט והשאירה אותם לבד.
"היינו כל הזמן כל כך קרובים אליה", הוא מלמל בפחד.
״על מה אתה מדבר?״ שאלה סמנתה, מזוזעת מהתנהגותו של ג'ואי.
"אהה-אה אין לי כו-ח", הוא פלט ונפל חסר כוחות.
״מה?!״ סמנתה הייתה בהלם ותפסה את ג'ואי לפני שפגע בריצפה.
״ג'ואי...?״ היא אמרה, איך ג'ואי לא הגיב.
״הנה-המים״, חזרה ג'ולייט, מתנשמת בכבדות. ״אויש... מה... מה קרה לו?״
"אני לא יודעת, הוא פשוט נפל", צווחה סמנתה, "תקראי למישהו, מהר".
ג'ולייט החלה לרוץ, שוב, מהר ככל שיכלה וסמנתה השכיבה בעדינות את ג'ואי על הריצפה.
הוא שקל לא מעט והיה כבד מאוד בשבילה.
"אוף, ג'ולייט, תממהרי", היא מלמלה בלחץ. "למה זה תמיד קורה לנו, למה?" היא דיברה אל ג'ואי הדומם.
כעבור שלוש דקות ג'ולייט חזרה עם ראש בית הפלפאף, פרופסור ספראוט.
״...והוא פשוט התעלף...״ שמעה סמנתה את ג'ולייט אומרת לפרופסור כשהן הגיעו לטווח שמיעה.
"אני מבינה", מיהרה פרופסור ספראוט בדאגה, "תוכלי לשלוח ינשוף להוריו?"
״כן״, אמרה ג'ולייט במהירות.
״בנתיים ניקח אותו שוב למרפאה״, אמרה פרופסור ספראוט. ״כנראה שהוא עוד לא בריא לגמרי...״

הספרנית הלכה עם הספר בידה, ניכנסה למדור הספרים המוגבלים ששם היא תהיה לבדה.
היא מילמלה משהו לא מובן, וכריכת הספר התחילה לזהור באור צהבהב.
״זימנת אותי?״ שאל קול קר ומבחיל.
"כן, מאסטר", השיבה לדמות שקופה ומעורפלת, "הצלחתי לגלות את תוכניתם של הילדים".
"ומה היא?", שאל קולו של המאסטר.
״הם רוצים להחזיר מישהו מהמתים...״ מילמלה הספרנית. ״הם רוצים להחזיר נער בשם סדריק דיגורי״.

הפרק הקודם		הפרק הבא