הרוחות בהוגוורטס

פרק קצת קצר...

קריאה מהנה!

״רוונה, זה רמוס. רמוס, זאת רוונה״, סיריוס הכיר בין השניים.

רמוס חייך והושיט את ידו.

רוונה חייכה חיוך מאולץ, ולחצה את ידו בקרירות.

״אז מה שלומך?״ ניסה רמוס להתחיל שיחה.

״בסדר״, ענתה רוונה בקצרה. 

סיריוס שם לב שרוונה לא מעוניינת להכיר את רמוס. ״טוב, עכשיו שניכם מכירים-אתה מכיר אותה והיא מכירה אותך, הכל מושלם! ועכשיו אשוחח לי קצת עם בת הזוג שלי ואתה, רמוס, תישאר לחכות לנו כאן״.

רמוס חיכה בזמן שסיריוס גרר את רוונה לפינת החדר.

״מה קורה לך?״ שאל סיריוס בדאגה.

״קצת קשה לי להתחבר לאנשים...״ מילמלה רוונה במבוכה.

״תקשיבי, רמוס הוא הטיפוס הכי מדהים שיצא לי להכיר. את עוד תגידי תודה על שהכרתי לך אותו״.

״הוא נראה נחמד״, הודתה רוונה, ״אבל אני לא בדיוק טיפוס חברותי. מצטערת, אני לא מעוניינת בשום קשר איתו״.

סיריוס הביט בה באכזבה. 

״זה בסדר״, הוא אמר בעצב. ״פשוט חשבתי שיהיה נחמד אם החבר הכי טוב שלי יכיר אותך״.

החבר הכי טוב שלו? חשבה לעצמה רוונה בפליאה. טוב, אולי אנסה....

״בסדר״, אמרה רוונה בקוצר רוח. ״אוכל לנסות להכיר אותו...״

סיריוס חייך אלייה ונשק לה על השפתיים בעדינות.

רוונה חייכה, חיוך אמיתי הפעם, והשניים חזרו לדבר עם רמוס.

״אוקי, אתה מוכן?״ שאל סדריק את פרד ברגע שהיו קרובים אל דלת ביתו.

״מוכן״, השיב פרד בלחץ.

סדריק נכנס דרך קיר ביתו, במקום דרך הדלת, ופרד בא אחריו במהירות.

״אמא! אבא! אני בבית!״ קרא סדריק.

נשמעו צעדים נרגשים מהמדרגות.

״בן שלי!״ קרא איימוס בהתרגשות. ״אני כל כך שמח לראות אותך. ומי זה?״ שאל ברגע ששם לב אל פרד.

״זה פרד״, אמר סדריק בחיוך. ״אכיר ביניכם עוד רגע. איפה אמא?״

״אמא תכף תבוא. היא... במקום אחר עכשיו״, אמר איימוס ומבטו התעוות בגועל.

״מ-מה-מה קרה?״ גימגם סדריק בדאגה.

״סיפור שנשמור לפעם אחרת. נו, אז למה שלא תכיר לי את רוח הרפאים שהבאת?״

״תקרא לי פרד, בבקשה״, אמר פרד וטיפה התעצבן על איך שאיימוס כינה אותו.

״אבא״, אמר סדריק, ״פרד ואני... פרד הוא... הוא חבר שלי״.

״אה״, אמר איימוס באושר, ״אני ממש שמח שהכרת חבר חדש. בטח יש לך כבר מלא חברים״.

״כן, אבל תקשיב״, אמר סדריק. ״פרד הוא לא סתם חבר שלי. הוא החבר שלי״.

איימוס הביט בסדריק בהלם.

אחר כך פנה להביט בפרד. 

״אז אתה מתכוון שאתם...?״

סדריק הינהן. ״כן. אנחנו ביחד״.

איימוס היסס.

הוא חייך חיוך מאוד משונה ובירך אותם על שהם ביחד.

״זה לא מכעיס אותך?״ שאל סדריק בהקלה.

״לא״, שיקר איימוס. ״אבל אני חושב שכדאי שתלכו עכשיו״.

״אבל...״ התחיל סדריק לומר.

״אמרתי״, נהם איימוס, אך עדיין חייך, ״שאני חושב שכדאי שתלכו!״

סדריק באביו בפליאה, איימוס רק החזיר לו מבט משונה ומזועזע.

פרד לקח את ידו של סדריק והם יצאו דרך הקיר במהירות.

״הלך נהדר!״ צעק פרד בציניות ועזב את ידו של סדריק. ״באמת, כל הכבוד, סדריק! הלך ממש נהדר!״

״פרד, אני...״

״דיי!״ אמר פרד בכעס וסדריק הרכין את ראשו.

״אני רק חשבתי ש...״ לחש סדריק. ״שאולי הוא... הוא ישמח בשבילנו. בדרך כלל הוא בסדר גמור עם מקרים כאלה...״

פרד נאנח, ״אני מצטער״, הוא אמר בקוצר רוח. ״לא הייתי צריך לכעוס עליך. בוא פשוט נבקר את המשפחה שלי ונשכח מכל זה״.

״בסדר״, מילמל סדריק בעצב.

פרד התקדם לעברו והעביר את אצבעותיו על לחייו של סדריק.

״אני מצטער״, הוא אמר שוב, הפעם ברכות. ״בבקשה, תסלח לי. לא התכוונתי לכעוס עליך״.

סדריק חייך קלות, ״אני סולח לך. רק תבטיח לא לעשות את זה שוב״.

״בסדר״, אמר פרד בחיוך. ״אני מבטיח״.

הפרק הקודם		הפרק הבא