אווטאר קלאש - ספר אדמה

חומות בה סינג- סה הצלו על העגלה שעליה ישבו האווטאר ובני משפחתו.
מר מוטה קפץ מהעגלה והתקרב לחומה.
הוא הורה לשני אנשים נוספים מהלוטוס הלבן, כשפי אדמה, להצטרף אליו.
שני אנשים שריריים עמדו בשורה עם מר מוטה, מול החומה הנישאת אל השמיים.
הם רקעו ברגליהם והחלו לפעור פתח בחומה בכשפות אדמה.
קלאש שרק בהתפעלות.
אלה בהחלט כשפי אדמה חזקים.
כאשר אנשי הלוטוס הלבן יצרו פתח מספיק גדול שיאפשר לעגלה לעבור דרכו, הם קפצו שוב על העגלה – וזו יצאה שוב לדרך.
במשך זמן מה לא היו דיבורים.
קלאש עוד היה שקוע בהרהורים בנוגע לשריפה.
הוא הביט בנוף המתחלף אט- אט.
את המראה העירוני של בתים ושבילים החליף נוף הנשקף אל הטבע.
הם נסעו בשדות פתוחים נטולי שבילים – קלאש נשם את האוויר הנעים.
הוא תמיד היה ילד של טבע, אבל למשפחה שלו לא היה זמן לטיולים, במיוחד עם הכסף המועט שהיה להם.
אבא שלו היה נוהג לצאת איתו לטיולים בטבע.
אבל מאז שהוא מת, אמא שלו תמיד ניסתה להזכיר אותו כמה שפחות.
קלאש הבין את ההחלטה שלה.
זה היה לה קשה מאוד.
הידיעה שבעלה אינה נמצא איתה יותר החלישה את רוחה, והיא לא הצליחה לפרנס את המשפחה.
אבל עכשיו המצב יהיה טוב יותר.
הם יתחילו חיים חדשים במקום חדש, וקלאש ילמד לכשף את ארבעת היסודות.
"סליחה, מר מוטה."
קלאש הרים את ראשו – הדובר היה אחיו קייד.
"כן, נערי," אמר מר מוטה וליטף את זקנו.
"למה אנחנו נוסעים דווקא לדקוטה?" שאל קייד.
"למה אתה מתכוון?" אמר מר מוטה.
"כלומר, בכל העולם יש הרבה מקומות שאפשר ללמוד בהם כשפות אדמה," אמר קייד. "שמעתי שבאומשו יש מורים ממש טובים לכשפות אדמה."
"זאת שאלה מטופשת," התערב קלאש. "אתה אפילו לא מכיר את המקום הזה! מניין לך שאין שם מורים טובים יותר בשבילי."
"השאלה שלו הייתה מאוד הכרחית," אמר מר מוטה. "למעשה, יש סיבה הרבה יותר רצינית לכך שבחרנו למצוא לך מורה דווקא בדקוטה."
"אווו!" קרא קייד בהתלהבות. "ספר לנו!"
קלאש גילגל את עיניו.
"אז סיפורנו מתחיל עוד לפני שאתה, האווטאר הנוכחי, נולדת," פתח מר מוטה. "האווטאר שלפניך – אחת בשם רנה- "
"-לא שמעתי עליה," אמר קלאש.
"רנה הייתה כשפית מים, משבט המים הצפוני," הסביר מר מוטה בקצרה. "היא גילתה שהיא האווטאר כשהיא ומשפחתה הלכו לחופשה בדקוטה. באותו הזמן היא התיידדה עם כשף אש בשם מינו. המקום הזה חשוב כי זה עשוי להיות המפתח לקשר הרוחני שלך עם האווטאר הקודם. הלוטוס הלבן מתכנן מסורת שבה אנו קובעים מקום שיקשר בין הגלגולים של האווטאר – בשיטה זו הקשר הרוחני יהיה הרבה יותר חזק. חוץ מזה, אני מכיר בדקוטה כשף אדמה מושלם לתפקיד לימוד האווטאר."
קלאש הינהן.
"אני אשמח להכיר את האווטאר הקודמת לי," אמר. "אבל לא כדאי שאני אנסה ליצור קשר רוחני רק אחרי שאני אלמד כשפות אוויר?"
"לא," אמר מר מוטה. "חשוב שתלמד ליצור קשר עם האווטארים הקודמים לך מוקדם ככל האפשר."

***

השמש החלה לשקוע בין ההרים.
השמיים עטו גוון כחלחל, שנהיה השתנה לכתום ככל שהתקרב לשמש.
העגלה הזדעזעה בכל פעם שהיא עברה מעל סלע בולט.
הם עברו לצידו של הר בשביל צר שהלך והתרחב.
מר מוטה סימן לרוכבים, והעגלה נעצרה, בפתחה של מערה חשוכה שחצובה בהר.
"אנחנו עוצרים ללילה," אמר מר מוטה.
קלאש ירד מהעגלה, ועזר גם לטירו לרדת.
הם נכנסו למערה, ואחד מאנשי הלוטוס הלבן הבעיר אש בכף ידו כדי להאיר אותה.
קלאש ניסה להיכנס, אבל האיש סימן לו לעצור.
"צריך לוודא שאין פה שום הפתעות שמחכות לנו," אמר בזעף.
הוא נכנס למערה, עד שנבלע בחשכה, ולאחר דקה ארוכה חזר, והינהן לעבר מר מוטה.
"אתם יכולים להיכנס," אמר מר מוטה.
קלאש נכנס בעקבות מר פונג ואימו החוששת.
האיש שקודם בדק את המערה הדליק מדורה בכשפות אש, ובעזרת כמה עצים דאג שהיא תישאר דולקת.
מר מוטה הוריד תיק מגבו, והוציא ממנו קופסת עץ, וסיר.
הוא פתח אותה, ובפנים היו כמה דגים לא מבושלים.
הוא הכניס את הדגים לסיר ושם אותו על האש.
"זה יספיק לנו לערב," אמר מר מוטה.

אחרי ארוחה די משביעה, קלאש כבר היה מוכן לישון.
מר מוטה הביא לו, למשפחתו ולמר פונג שקי שינה ("הו, זה נחמד מצדך," אמרה אמו של קלאש.)
קלאש נרדם מהר משציפה.
"קלאש! שכחת ללמוד כשפות אדמה!"
קלאש פקח את עיניו, והוא ניצב מול נערה עם שיער ארוך בצבע חום.
מסיבה מסוימת הוא היה בטוח שזאת רנה, האווטאר הקודמת לו.
קלאש הביט בה בבילבול.
היא פתחה את פיה, אבל במקום לדבר, היא שאגה בקול.
לפתע הכל החשיך, וקלאש מצא את עצמו מזיע ומכורבל בתוך שק השינה שלו.
הוא הרים את ראשו, וראה את מר מוטה וכמה אנשים מהלוטוס הלבן מקיפים יצור גדול ואימתני.
לרגע קלאש היה בטוח שהוא עדיין חולם, אבל זה לא הרגיש כמו חלום.
הוא הביט סביבו.
אימו של קלאש הייתה ערה לחלוטין, והיא חיבקה את טירו בחוזקה, והביטה במתרחש באימה.
קייד גם נראה המום, אבל מר פונג, להפתעתו, עדיין ישן.
קלאש הוריד מעליו את שק השינה וקם.
אנשי הלוטוס הלבן ניסו לתקוף את היצור, אבל הוא תקף בחזרה בעוצמה.
קלאש רץ לעברם.
"לא!" קרא מר מוטה. "זה מסוכן מדי! אנחנו מטפלים בזה!"
אבל קלאש כבר זינק בין האנשים, וניצב מול היצור.
עכשיו כשהוא ראה אותו מקרוב, קלאש זיהה את היצור.
זה היה שועל- אריה.
זה הופיע באחד מהספרים של אח שלו.
קלאש קמץ את ידיו לאגרופים, והרגיש פרץ של אנרגיה זורם בגופו כשידיו היו מוכנות לכשפות אש.
הוא עשה תנועה של שוט, וחומת אש הפרידה בינו ובין היצור.
פניו של היצור הוארו באור האש, וכאשר קלאש הביט עמוק אל תוך עיניו של שועל האריה, הוא ראה הבזק של תבונה שחלף בין רגע.
קלאש היה בטוח שהוא דמיין את זה.
שועל האריה רשף בכעס, ואז הסתובב אל פתח המערה והחל לדהור הרחק משם.
כשפי מים של הלוטוס הלבן כיבו את חומת האש.
"זה היה מאוד אמיץ מה שעשית עכשיו," אמר מר מוטה. "אתה בהחלט ראוי להיות האווטאר. אבל זה היה ממש מוזר. בדרך כלל שועלי אריה לא תוקפים בני אדם אם אין להם סיבה. אפילו הפראיים."
המשפט הזה גרם לקלאש לשקוע בהרהורים.
בהחלט היה משהו חשוד בהתנהגות של היצור.
אבל קלאש ידע משהו אחד – החיים שלו נתונים בסכנה.

***

דראק יצא מגופו של שועל האריה.
התוכנית שלו שוב השתבשה.
הוא קמץ את אגרופיו בכעס.
עכשיו עליו לחזור לשליטה במר פונג.
בפעם הבאה הוא יתכנן הכל מראש.
הוא חייב להשמיד את האווטאר לפני שיהיה מאוחר מדי...

המשך יבוא...

נא לקרוא – זה חשוב להבנת הפאנפיק:

רק חשוב לי לציין, שהאווטאר שאני כותב עליו חי בעולם מקביל שבו אווטאר קורה לא הייתה קיימת אף פעם, אבל אווטאר אנג כן קיים. (הסיבה לכך היא שבאווטאר קורה יש הרבה דברים שסותרים את האגדה של אנג כמו שהכשפים הראשונים באגדה של אנג היו דרקונים לאש, ביזונים לאוויר,הירח למים והגיריות לאדמה, ובאגדה של קורה הם שינו את זה לצבי אריה שנותנים את היכולת לכשף...)
האווטאר שקלאש מתקשר איתו זו אחת בשם רנה (כשפית מים... אני אסביר עליה קצת יותר בפאנפיק עצמו. אפילו שקלתי להקדיש לה פיקצר), ובנוסף לא רציתי שהעולם יתקדם יותר מדי מבחינה טכנולוגית אז ויתרתי על אווטאר קורה... מבחינה טכנולוגית העולם כמעט ולא התקדם מאז האגדה של אנג.

הפרק הקודם		הפרק הבא