הסיכוי האחרון

תקציר:

בפרק הקודם, סיריוס לקח את רון לצריף המצווח.

הארי והרמיוני לא נשארו אדישים והלכו להציל אותו 

בינתיים רון גילה שהכלב שראו היה אמיגאוס

וכשהארי והרמיוני נכנסו לצריף,

הם לא ידעו מה עומד לחכות להם...

המשך הפרק:

"אתה!"צעק הארי ונעמד בכוננות. גם הילדה עשתה כמותו,ורון ניסה לקום אבל סיריוס עצר אותו. "שב,אתה רק תזיק לרגל הזו עוד יותר" הוא אמר בדאגה.

 אבל רון לא הקשיב וקם מהמיטה בצעדים כושלים. "אם תרצה להרוג את הארי,תצטרך קודם כל להרוג אותנו!" הוא ניסה לחזור ולשבת, אבל במקום זה נפל על הרצפה ועיוות את פניו בכאב.

 הארי והילדה עזרו לו לקום והרימו אותו חזרה למיטה.

"הלילה יהיה כאן רק רצח אחד,הרצח שעלו הכניסו אותי לאזקבאן" אמר סיריוס.

הייתה שתיקה כשלפתע בלי שום אזהרה מוקדמת,סריוס מצא את עצמו על הרצפה. והרגיש כאבים עזים בראשו

כאב חד פילח בראשו,הוא ניסה לקום אבל לא הצליח.

לאחר כמה דקות הוא פתח את העניים, ולהפתעתו ראה שהארי יושב עלו ומכוון את שרבטו ישר על לוח ליבו.

הוא הבין הכל,הארי רוצה לנקום בו,הוא חושב שהוא הרג את ההורים שלו "אתה הולך להרוג אותי הארי?"הוא שאל בקול חלוש.

הארי לא ענה. הם הביטו זה על זה במשך כמה דקות, עד שהארי הצליח לדבר. "אתה הרגת את ההורים שלי!"צעק הארי וסיריוס מיהר להסביר.

"לא הארי,תבין, אני מרגיש כאילו הרגתי אותם,אבל אני יכול להסביר. אם לא תקשיב אתה תצטער על זה מאוד"

שוב שררה שתיקה. הארי רצה להגיד משהו ,אך עוד לפני שהספיק נשמעו לפתע צעדים לא מוכרים.

"אנחנו כאן!" צעקה הילדה. 'אוי לא!' חשב סיריוס 'עכשיו שוב יתפסו אותי והם אפילו לא יודעים את האמת!' 

מוחו קדח והצעדים הלכו והתקרבו. הארי עדיין לא ירד ולא היה לו שום סיכוי לברוח או לראות מי נכנס. 

השניות עברו מהר מידי וסיריוס החליט להכנע. הוא עצם את עינו בחוזקה- מתכונן לדבר הכי גרוע.

היו כמה שניות של שקט ואז- מישהו פתח את הדלת בחוזקה.

"אקספליארמוס" נשמע קול מעליו,וסיריוס התנער באחת- הוא הכיר את הקול הזה!

לאט,פתח את עינו-לפניו עמד איש רזה לבוש בבגדים מרופטים מעט, בידו האחד החזיק גיליון קלף

ובידו השניה החזיק את שרביטם של הארי, רון והרמיוני.

האיש ניגש אליו ולמרות שלא נפגשו שנים סיריוס הצליח לזהות אותו - רמוס לופין

'מה הוא עושה כאן?' תהה סיריוס בהתרגשות אבל רמוס לא ביזבז זמן וניגש ישר לעניין.

"איפה הוא,סיריוס?" שאל רמוס.

סיריוס קלט שרמוס מחזיק מפה כלשהיא והבין מיד- הוא מדבר על פיטר!

הוא הרים את ידו והצביע לכיוון המיטה שעליה רון ישב.

"אבל איך זה יכול להיות?"תהה רמוס בקול.

"אלה אם כן התחלפתם בלי לספר לי?" הוא הביט בסיריוס ואז בעכברוש של רון.

סיריוס הנהן בראשו באיטיות, רגשות אשמה החלו לעלות בו ,אך עוד לפני שהצליחו להציף אותו - רמוס הושיט לו את ידו

הוא קם ולפתע שנהם נסחפו לחיבוק ענק.

הארי,רון,והילדה החליפו בניהם מבטים המומים והם הרפו זה מזה מנסים להסביר.

"נצטרך לספר להם את הסיפור" הוא שמע את רמוס מדבר אילו.

"מה שתרצה,רק תעשה את זה מהר" אמר סיריוס.

גופו אומנם היה שם אבל מחשבותיו נדדו הרחק אל פיטר. 

רמוס התחיל לספר את הסיפור, תוך כדי שהוא עונה להארי על כל השאלות שלו

סיריוס הגיב כמעט באוטומטיות לכל מה שנאמר,הוא רצה שרמוס יסיים מהר ויתרכז יותר בפיטר

אבל הארי שאל כל כך הרבה שאלות והוא היה צריך להיות סבלני מאוד

                                           ***

אחרי חצי שעה שנראתה כמו נצח סיריוס התחיל להתעורר

הוא שמע רעשים מוזרים מפתח הצריף ופתאום מצא את עצמו שואל:

"יש מישהו למטה?"

רמוס עצר,הוא ניגש אל הדלת והציץ אל הפתח

"לא,אין שם כלום" הוא אמר במבט מוטרד..

  המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא