עולמות מתנגשים

פרק 13

נ.מ דראקו

"הצילו!" צעקתי בבהלה למראה איש עם מסכה על פניו גוהר מעלי באמצע הלילה.
"שקט דראקו, זה אני. עכשיו בוא מהר!" סינן קול שהצלחתי לזהות כקולו של אבי.
הוא הושיט חפץ מוזר שלא הצלחתי לזהות בחושך, נגענו בחפץ ונשאבנו.
נחתנו, הרגשתי נורא. אומנם זאת לא הפעם הראשונה שבה אני משתמש במפתח מעבר אבל מעולם לא חיבבתי את התחושה שבאה בעקבות השימוש במפתח.

"מה קרה?" שאלתי במהירות, סרקתי את סביבתי ואז קלטתי. אני בביתי, במבואת הכניסה.
"יש פגישה עם האדון, את הכי מקורב אל הילד. התבקשתי להביא אותך" אמר אבי ואני נרעדתי.

לא רק שעכשיו אצטרך לדבר בפני כל אוכלי המוות והלורד העניין הוא שלא באמת היה לי משהו מעניין לספק להם. ידעתי שאצטרך להתאמץ יותר.

"קדימה, כנס" אמר אבא שלי בלי עידוד ונעמד מאחורי.
נכנסתי לחדר, הוא היה שחור, אפלולי וקודר. אוטומטית כל המבטים הופנו אלי, אבי פרש בחינניות לכיסאו.
נשאר רק כיסא אחד פנוי, מיהרתי להתיישב בו.

הלורד פתח בדבריו ללא הקדמות מיותרות "המפגשים האלו יערכו אחת לחודש. לוציוס יאסוף אותך מחדרך בעוד חודש בדיוק בשעה הזאת, בפעם הבא הערך מראש" אמר ובחן את הפיג'מה שלי, בלעתי את רוקי.

"עכשיו דווח, לאיזה בית נכדי ממויין?" שאל האדון בציפייה.
 בלעתי את רוקי בשנית, פחדתי, לא רציתי לחוש את זעמו של הלורד.
"ל..ג-גריפנדור" אמרתי בלחש
"הגבר את קולך" ציווה בכעס
"לגריפנדור" אמרתי חזק יותר והתכווצתי במושבי
"אתה רוצה להגיד לי שהנכד שלי לומד ביחד עם פוטר!" שאג הלורד ואז נאנח. "איך הם ביחד?" שאל
עכשיו חייכתי, "אני לא הייתי שם אבל מסתובבות שמועות שהייתה להם תגרה ופרסי הביס את פוטר בקלות, חבריו תמכו בו" אמרתי קצת יותר בקול
"יותר טוב" אמר הלורד אך עדיין לא נראה מרוצה, "מי הם הילדים שבאו איתו?"
"אתם לא יודעים?" שאלתי בהפתעה, ידעתי שיש להם מקורות.
"ברור שאנחנו יודעים ילד" נבח עלי אבי "אנחנו רוצים לדעת איך הם בתור תלמידים בעיניך, עוד זווית"

נאנחתי בשקט, לא משנה מה אמרתי, אבי אף פעם לא מרוצה ממני. תמיד דורש עוד.

"התקרבתי אליהם קצת, הם דיי נחמדים למרות שהם עושים מה שהם רוצים ולא מקשיבים לחוקים" אמרתי.
הסתכלתי על הלורד.
"לפרסי יש גם ח-חברה" אמרתי, קצת יותר בשקט.
לא ידעתי את תגובת הלורד לחדשות האלו, פחדתי שהוא יזעם אך הוא רק מלמל כמה מלים לעצמו ושאל אותי איך היא.
"כשהיא נכנסה לאולם הגדול בפעם הראשון היה אפשר לראות שעם זאת לא מתעסקים, כאילו היא רק יכולה להרוג אותך במבט" אמרתי
"מספיק טוב, האם היא טהורת דם?" שאל
"אני לא יודע"
"עוד משהו חשוב?"
"נראה כאילו הוא והחבורה שלו מסתירים סוד, הם לפעמים פולטים מידע כלשהו ואז מתרצים אותו או שהם עושים דברים מוזרים ולא ברורים. נראה שדמבלדור יודע מה קורה. אפילו פוטר והחבורה שלו חושדים." אמרתי
"תודה רבה על המידע דראקו אך אני מזהיר אותך, יש לך חודש להביא לי חדשות טובות יותר. אני רוצה לשמוע שנכדי מענה בוצדמים, לא על החברה שלו! ברור?" שאל בנוקבות.
הנהנתי במהירות.
"בפעם הבאה..." אמר הלורד והוציא את שרביטו.
כל הצבע אזל מפני ואפילו שמעתי את אבי בולע רוק בפחד.

יצאתי מהחדר מהר ככל יכולתי, בעודי הורי צועדים מאחורי.
"דראקו, אני אוהבת אותך. תזהר" אמרה לי אמי ברכות
"אתה חייב להשיג מידע ובמהירות. אם תצטרך משהו תאמר לנו" אומר אבא שלי בחדות

הופתעתי, לאבא שלי כן אכפת ממני אחרי הכול. אולי הוא בכל זאת אוהב אותי.

"להתראות" אמרתי להם.
נגעתי במפתח המעבר ונעלמתי, כאשר בראשי מחשבה אחת.

אני חייב לגלות את סודו של פרסי ג'קסון.

הפרק הקודם		הפרק הבא