רֶפָּרְצְיוֹ

פרק 12


הוא היה די חסר תועלת בעבודה למשך שארית היום, מרגיש מסוחרר. הוא הפך מחסר משפחה למי שהיתה לו את כל המשפחה שבעולם. הוא ישב עם אמליין-- ״קרא לי סבתא, הארי יקירי, כך קוראים לי כולם. שום סיבה לטרוח עם כל ה׳רבתא׳ האלה.״ במשך כמעט שעה שלמה, בה לפחות שישה-שיבעה אנשים באו ויצאו מהבית-- ממלאים שליחויות קטנות למענה, חלקם פשוט קפצו לומר שלום ואחרים הביאו פרחים, וכולם היו שלו, דודנים, דודות ודודים. אמנם קצת מרוחקים, אבל באמת מוכנים להכיר בו ולקבל אותו.

דראקו הופיע בשש לאסוף אותו לסימפוניה, והארי הניח לעצמו להגרר ולשבת בקונצרט מבלי שבכלל שמע את המוזיקה שהתנגנה. ״נשתה משהו?״ אמר דראקו אחר כך.

״משהו ממש מוזר קרה לי היום,״ אמר הארי כשהם ישבו יחד על הבר. ״אתה מכיר את אמליין גארידג׳?״

״מובן שאני מכיר אותה, פוטר, כולם מכירים את אוניית הקרב הוותיקה.״ אמר מאלפוי, ״מה איתה?״

״היא הסבתא--״ היה עליו לעצור לספור, ״רבתא-רבתא-רבתא שלי. מצד אמא. מסתבר שביתה הצעירה היתב סקוויבית ו...״ הוא הפסיק כי דראקו הסתכל עליו כאילו הארי הצית את עצמו באש והתחיל לעשות גלגלונים. ״מה?״

״אתה חלק מהעדר?״ אמר דראקו. ואז הוסיף בהיסוס, ״אני בצרות?״

״אה, מה? למה?״ אמר הארי בבלבול.

״על שניצלתי אותך!״ אמר דראקו.״ רק שיהיה לך ברור, פוטר, אם אתה הולך לשסות בי את ההמון הזה, אני בחוץ.״

הארי בהה בו, ״על מה אתה מדבר, מאלפוי? היא בסך הכל גברת זקנה וחביבה!״

״הו, כן, יושבת לה בשקט על יד האח בביתה הקטן והחביב. בלעת את התפאורה שבחלון הראווה שלה, הא?״ אמר דראקו, ״אמליין גארידג׳ חיתנה שתיים עשרה בנות עם אילן יוחסין מפוקפק אל תוך עשרים ושמונה הנשגבות, ולאף אחת מהן לא היה יותר מגוז אחד בנדוניה שלה! היא האסטרטגית המבעיתה ביותר בעולם הקוסמים כולו, וצבא גדול פי כמה מזה של וולדמורט עומד דרוך לפקודתה.״

״דראקו אתה השתגעת לגמרי!״ אמר הארי.  


~

הפרק הקודם		הפרק הבא