בלעדיו...

אנג'ליקה יצא ממשרדה במשרד הקסמים היא נכנסה למעלית המקשקשת ולחצה על הכפתור לקומת הכניסה ,מזכרים של כל מיני מחלקות התעופפו מעל ראשה אך היא לא שמה לב אליהם ראשה היה מפוצץ ממחשבות על החתונה המתקרבת,היא כבר נעמדה מול האח והתכוננה להיכנס אליה כשהלהבות הירוקת זרחו והארי פוטר יצא מהאח ,הוא החזיק את המטאטא שלו בידו ובגדיו היו ספוגים מים היא גם שמה לב להיבהוב האחרון של הפטרונוס שלו ,שעה שזה נגוז ונעלם
"או,היי אנג'ליקה "הוא אמר,כשראה אותה
"היי"היא חייכה אליו .הלהבות באח זרחו שוב ותיאדור טד יצא מהאח ,הפעם אנג'ליקה ראתה בבירור חצי תריסר קופים כסופים פורצים לרחבה ונעלמים ,הארי העיף מבט מהיר בעוזרו ואז פנה לאנג'ליקה "אין לך במקרה שוקולד ,נכון?" הוא שאל
"לא ,אני מצטערת "
"טוב ,אני אראה אותך כבר בבית ,"הוא חייך "תוכלי למסור לג'יני שאני אאחר?"
"בטח,ביי"
"ביי"אנג'ליקה נכנסה לאח וצעקה"למחילה" הלהבות הירוקת חיממו אותה והיא נחתה במטבח של משפחת וויזלי,ג'יני שישבה מול האח וחיכתה להארי קפצה
"שלום"אמרה אנג'ליקה
"ראית את הארי ?"שאלה ג'יני מיד בעיינים קרועות מפחד ואימה
"כן ,ממש רגע לפני שיצאתי הוא אמר שהוא יאחר"אנג'ליקה חייכה אליה בעידוד ,'מה הארי מתכנן שכל כך מדאיג אותה?' שאלה את אנג'ליקה את עצמה
"תודה "ג'יני חייכה חיוך מאולץ ואז פנתה לטדי שכבר כמעט נרדם על ברכיה"בוא טד ,נלך לישון "
"לא רוצה"אמר הילד שכבר התעורר לגמרי
"הוא יאחר טדוש' ,תלך לישון ,אני מבטיחה שהוא יעיר אותך ברגע שיגיע "
"מבטיחה?"
"מבטיחה "חייכה אליו ג'יני ,הפעוט הושיט אליה את שתי יודיו הזיערות ,ג'יני הרימה אותה וביחד הם יצאו מהחדר .
אנג'ליקה הניחה את תיקה על השולחן והלכה למזוג לעצמה כוס מים
"או ,היי אנג'"קרא אליה ביל שבדיוק נכנס למטבח "מה קורה ?"
"הכל בסדר ,תודה "ענתה אנג'ליקה 'נחמד סוף סוף לקבל קבלת פנים נורמלית ' חשבה לעצמה ,אך מיד התחרטה ' אסור לשפוט את ג'יני ,היא באמת נראתה מפוחדת..שחושבים על זה ...'
"את נראת מוטרדת "קבע ביל "מה קרה?"
"שום דבר מיוחד,פשוט חשבתי על הארי ..."היא ענתה מהורהרת
"כן, משהו מוזר קורה בתקופה האחרונה איתו .ולפי הנראה ג'יני החריכה אותו לגלות לה מה .אני לא מבין אותה ,היא סתם מענה את עצמה בזה שהיא לא מפסיקה לדאוג לו ,הוא כבר ילד גדול הוא יודע לדאוג לעצמו "
"את זה הוא ידע מאז ומתמיד, לצערי "הצטרפה לשיחה גברת וויזלי "מה שלומך אנג'ליקה ?"
"טוב,תודה "
"את רעבה ,הכניתי מרק בצל ,שבי אני אמזוג לך "וכבר מולי מילאה בזריזות קערה והניחה אותה מול אנג'ליקה בתוספת לחם "ג'ורג' עדין לא חזר ,הוא בדיוק סיים לפתח איזה סוכריה מתפוצצת או משהו כזה ,אז הוא יאחר קצת טוב ,יקירה?"
אנגליקה הינהנה
"גם הארי מאחר שחושבים על זה " המשיכה מולי ומצחה נחרש קמטים של דאגה
"את רואה גם את דואגת לו ",קפץ ביל "ואני מוכן להתערב איתך על 20 אוניות שאין לך שמץ מה הוא עושה ,נכון ?"
"נכון ,אבל... ג'יני דואגת נורא "
"זה בגלל שהיא היתה טיפשה מספיק כדי לשכנע אותו לספר לה "קרא רון שבדיוק נכנס למטבח
"אל תקרא לאחותך טיפשה ,רון !"אמרה מולי
"לא אכפת לי אם השרץ הזה קורא לי טיפשה ,כל עוד זה הקללה היחידה שמוחו הצר מסוגל להכיל"התגרת ג'יני  שנכנסה אחריו
"חתיכת טרולית מזורגגת רפת שכל!" ענה רון בחזרה
"איך קראת לג'יני?"שאל הארי שעמד שעון בגבו לאח
"הארי חזרת "קפצה עליו ג'יני בחיבוק "כל כך דאגתי ,איך היה ?"
"בסדר ,הוא הגיב טוב "ענה הארי וחייך אליה ,הוא הרים את מבטו וראה ששאר יושבי המטבח מביטים בו בסקרנות "אז ,רון ,איך קראת לג'יני עוד פעם ?"
"בסדר,בסדר ,אני חוזר בי ג'יני"הוא אמר בחופצה "לאן הלכת הארי ?"
"היה לי עיניין חשוב לסדר " התחמק הארי ,רון פתח את פיו עוד פעם  והארי מיהר לפנות לג'יני "טדי נרדם?"
"כן ,הוא רוצה שתעיר אותו "
"אני כבר יעלה ,אז ערב טוב לכולם בנתיים " הוא אמר ויצא מהמטבח

הפרק הקודם		הפרק הבא