חצויים מכל הסוגים

רון כמעט שמח כשפרסי התעלף על הרצפה באולם הגדול. הוא לא סמך עליו.

כשפרסי הלך לשרפרף כדי להתמיין, כל העיניים באולם הסתכלו עליו. רון ראה כמה מחברותיה של ג'יני בסוף השולחן. לוחשות ומצחקקות אחת עם השנייה. הם הצביעו על פרסי כמו משוגעות. רון גלגל את עיניו. הוא לא היה כזה חתיך.

הייתה עצירה קצרה אחרי שפרופסור מקגונגל שמה את מצנפת המיון על ראשו של פרסי. רון התפלל שהוא לא יהיה בגריפינדור. התקוות של רון התנפצו לרסיסים כשמצנפת המיון צעקה "גריפינדור!" מה ששלח גל של צרחות, בעיקר נשיות, מעבר לשולחן. רון חבריו החליפו מבטים לא נוחים כשפרסי ניכש אליהם.

הם אכלו בשקט במשך עשר דקות לפני שהקינוח הופיע על השולחן. פרסי הביט מעבר לשולחן ולקח יד מלאה באוכמניות. הוא הכניס אותם לפה שלו אחד אחרי השני.

רון הביט עליו במבט זועף. כל מה שהוא עשה היה כל כך חשוד. אפילו הדרך שהוא ישב הפריע לו. בדקה האחרונה של הקינוח, הרמיוני העיפה אליו מבט.

"רון, אתה יכול להפסיק להיות כזה פרנואיד?" הרמיוני לחשה אליו מהצד השני של השולחן. רון העיף אליה מבט, ואז על פרסי, ואז חזרה על הרמיוני.

"תסתכלי עליו, הרמיוני!" רון לחש. פרסי זרק עוד אוכמנייה לתוך הפה שלו.

"כל כך חשוד", הרמיוני רטנה בסרקסטיות. "אנחנו בהוגוורטס עכשיו. תירגע. הם לא יכולים לפגוע בנו אם כי אני בספק שהם הולכים לעשות את זה",

רק אז, דמבלדור נעמד על הבמה שלו. הוא ניקה את גרונו וסידר את המשקפיים שלו על אפו.

"ובכן, זה היה ערב מלא אירועים", הוא אמר. "לפני שאני משחרר אתכם למעונות שלכם, הייתי רוצה לקבל בברכה את פרופסור סלגהורן, שילמד שיקויים. מי שייקח את המשרה ללימודים נגד כוחות האופל יהיה פרופסור סוורוס סנייפ",

"הו, לא סנייפ!" רון נאנק בשקט.

ראשי הבנים והבנות, בבקשה תלוו את תלמידי השנה הראשונה למעונות שלהם, ושיהיה לכם המשך ערב נעים כולם חוץ ממר. ג'קסון, גברת צ'ייס, ומר. אנדרווד, אתם יכולים ללכת",

רון קם דוחף את דרכו דרך הקהל לכיוון סוף האולם הגדול, מנסה להגיע לדלתות.

"רון, חכה רגע!" הארי קרא. רון הסתובב וחיכה להארי והרמיוני שיגיעו אליו.

"מה הלחץ?" הוא שאל. רון העיף מבט מעבר לכתפו לפני שמשך את הארי והרמיוני מפרקי הידיים שלהם. רון משך אותם מעבר לפינה ונצמד לקיר.

"מה אתה עושה?" הרמיוני לחשה.

"שש!" רון קרא, שם את האצבע שלו על השפתיים. כל הסטודנטים עלו במדרגות למעונות שלהם. ואז, כשכולם עזבו, דמבלדור, ושלושת הסטודנטים האמריקאים שעקבו אחריו, יצאו מהאולם הגדול.

רון רמז להארי והרמיוני לעקוב אחריהם בשקט. הם תמיד חיכו עד שהם יהיו במסדרון הבא לפני שהתקדמו לעברם בשקט.

"אני מקווה שנהנית מהמבנים", דמבלדור אמר.

"זה מהמם", אנבת קראה. לפתע, גרובר עצר.

"מה לא בסדר?" פרסי שאל, מסתובב כדי להסתכל על גרובר. הארי, רון, והרמיוני נצמדו לקיר מסביב לפינה.

"אני רק חשבת ששמעתי מישהו", הוא מלמל.

 צעדיהם המשיכו לאורך המסדרון.

הם נכנסו למשרדו של דמבלדור, וסגרו את רון, הארי והרמיוני מאחוריהם.

"נהדר", רון רטן בעוקצנות, מרכין את כתפיו .

"בואו נלך", הרמיוני אמרה, מסתובבת לצד השני.

שלושתם הלכו באיטיות לכיוון חדר המעונות, למורת רוחו הרבה של רון. הם הגיעו לחדר המועדון של גריפינדור.

"זנב קנטאור", הרמיוני אמרה, מסתכלת על התמונה של האישה השמנה. הדלת מאחוריה נפתחה לרווחה, חושפת את חדר המועדון של גריפינדור.

למרות החששות שלו לגבי הסטודנטים מאמריקה, רון שמח להיות שוב בהוגוורטס.

"רון, הארי, הנה הם!" שיימוס קרא. "אתם בחיים לא תאמינו מי השותף החדש שלכם לחדר?" בטנו של רון התהפכה. שניכם, לונגבוטום, והילד החדש",

"לא! מה אם הוא יהרוג אותנו כשנישן?" רון לחש. התגובה הזו גרמה לנוויל לשחרר לחישה קטנה ולהתיישב על הספה.

"רון, אתה באמת חייב להירגע. הם לא לגמרי רעים. אולי זו התנהגות נורמלית באמריקה. אתה לא יכול לדעת", הרמיוני אמרה.

"אתם חולקים חדר עם פרסי?" פארווטי פאטיל שאלה. מכניסה את עצמה לשיחה.

"כן, אז?" רון אמר בעצבנות.

"טוב, אולי כולנו נוכל לצאת יחד לבלות",

"סיכוי נמוך", רון נחר. פארווטי הייתה מאוד מופתעת ופגועה.

"הוא מתכוון, שפרסי יוצא עם נערה, אנבת'. היא ברייבנקלו", הרמיוני אמרה, מעיפה מבט לא מסכים לעבר רון.

בדיוק אז דלת המועדון נפתחה חושפת את פרסי עומד בפתח הדלת.  כל  העיניים הופנו אליו. הוא לבש את הגלימה הקרועה שלו ושיחק עם עט ביד שלו.

"היי" הוא אמר באגביות. "אני פרסי", הוא נכנס לתוך חדר המועדון והסתכל סביבו. "אה, איפה אני ישן?"

"המעלה המדרגות בצד שמאל. אתה עם רון, נוויל ואני", הארי אמר. חיוך רחב וקליל חצה את פניו של פרסי. פארווטי התנודדה קלות.

"מגניב", הוא אמר.

"אז, איפה היית בזמן המיון?" רון שאל בחשדנות.

"הו, איבדתי את הדרך",

"אז למה הגלימה שלך קרועה לגמרי?" רון התעקש.

"רון, זה ברור שהוא עייף. יש הבדל של שעות בין שני המדינות", פארווטי אמרה, מנענעת בראשה. "בוא, אני אראה לך איפה החדר שלך", היא הציעה, מחייכת במתיקות. "אני פארווטי, דרך אגב",

"היי, תודה, אבל אני יכול למצוא את החדר בעצמי", פרסי אמר. "נתראה", הוא אמר ועלה במדרגות.

"ובכן, זה היה חצוף",  פארווטי מלמלה וחזרה לחברות שלה שצחקקו אחת לשנייה.

רון גנח וצנח על הספה ליד נוויל שעדיין נראה מפוחד. הוא בהה בעציץ קטן שהיה בחיקו. רון אפילו לא טרח לשאול מה זה.

"אני בטוחה שהוא לא יהיה כזה גרוע", הרמיוני אמרה.

"את אומרת את זה בגלל שאת מחבבת אותו", רון רטן. הלסת של הרמיוני צנחה.

"אני לא!" היא מחתה, נעלבת בבירור "אתה בלתי אפשרי!" היא קראה ועלתה למעלה רוקעת ברגליה  לחדר שלה.

"למה היא כל כך עצבנית?"

"אולי היא מחבבת מישהו אחר", שיימוס הציע. רון משך בכתפיו והעיף מבט במעלה המדרגות איפה שהרמיוני נעלמה.

"ובכן, אם היא מחבבת מישהו, היא בהחלט מסתירה את זה טוב", הוא מלמל.

"טוב, אני הולך לתפוס קצת שינה, אני לא יודע מה איתכם חברה", שיימוס אמר. "מבחני קווידיץ' מחר אה המפקד"  אמר טופח להארי על גבו הארי חייך ועיניו התמלאו בגאווה והתרגשות

"רעיון טוב", הארי אמר. גם הולך לכיוון המדרגות. נוויל נאנח ועקב אחריהם במעלה המדרגות.

"נוויל, גם אתה הולך?" רון שאל.

"אני רוצה ללכת לחדר כבר משהו כמו עשר דקות פשוט לא רציתי להיות לבד בחדר עם פרסי, לא אחרי מה שאמרת עליו", נוויל אמר לפני שעלה במדרגות. עם אנחה מודאגת רון עקב אחריהם

הפרק הקודם		הפרק הבא