הצד האפל של לילי פוטר

לילי הייתה מוטשת 

היא התמוטטה על קרקעית הים 

כשלילי התעוררה, היא הייתה במרפאה לרוטיף ישבה לידה

"או סוף סוף התעוררת" אמרה לרוטיף לילי הייתה בטוחה שעוד שניה הוא יגרום לאור השמשש להראות כמו נר

"מה קרה?" שאלה לילי כל תנועה גרמה לה כאב

"את איבדת הכרה אני ורייצ'רד הצלחנו להחלץ ממלכודת השטן והבנו אותך חזרה להוגוורטס, בכל מקרה הבאתי לך כמה צפרדעי שוקולד"

לרוטיף התנהגה כאילו מה שקרה באגם היה איזה טיול נחמד וכיף

זה בדיוק מה שלילי הייתה צריכה באותו הרגע קצת שמחה

היא אכלה כמה צפרדיעי שוקולד ודיברה אם לרוטיף על מה שקרה בקרקעית האגם השחור

לפתע דלת המרפאה נפתחה

רייצ'רד עמד בפתח

לילי הביטה בוא ללא הבאת פנים והנהנה בראשה לאישור

הוא התקדם לעברן

הוא סימן בראשה שהוא רוצה לדבר אם לילי לבד

לרוטיף קמה מהמיטה בהיסוס ויצאה מדלת המרפא

לרגע היה שתיקה מביכה חדר 

אבל אז רייצ'רד פתח את פיו: " אני.... אה....מצטער על אתמול...."

לילי הביטה בוא בתמיהה

"אל זה שהיית צריכה להתמודד אם היצורה הזאת לבד....." רייצ'רד השפיל את מבטו

לילי הזדעזע ממשמע אוזניה

"רייצ'רד הסיבה היחידה שיכולתי להילחם זה כדי לשחרר אותכם, אם עם הייתם בהוגוורטס כנראה הגופה שלי הייתה מוטלת על קרקעית האגם"

 רייצ'רד הביט בא כאילו הוא עומד לומר דבר מה נוסף

אבל הוא שתק

גם לילי

זאת הייתה שתיקה ארוכה

שלא אמרה דבר

לילי קרבה את פניה לשל רייצ'רד

שפתיהם נגעו קלות זה בזה

לנשיקה עדינה 

בבקשה תגידו מה חשבתם 

ותתנו הערות על הפרק זה מעודד אותי להמשיך

הפרק הקודם		הפרק הבא