הרפתקאותיו של רגולוס האכזר

רגולוס נשאר מאחורי הדלת הסגורה למשך דקה אחת נוספת, מקשיב לאנחות התשוקה וקולות ההתעלסות מבפנים. לאחר שהיה בטוח שמדובר בכוהן הגדול, הוא ציין לעצמו שמעתה יהיה עליו לקחת בחשבון את האפשרות שגם הכוהן הגדול קיבל בונוסי עוצמה מהאלה, והחל ללכת בכיוון כיתת האשפות שלו.

כמה דקות הליכה מאוחר יותר

רגולוס נכנס שוב בדלתות כיתת האשפות שלו. השולייה שלו דפדף במהירות בספר שרגולוס לא זיהה, בעוד שלושת המתלמדים שלו היו עסוקים במדיטציה בפינה. אחד המתאמנים היה איתם גם כן, ורגולוס זיהה לאחר רגע שלמרות שהוא במדיטציה – נראה שהוא מתרכז במשהו אחר. רגולוס הניח שהוא מתרכז בלחש המגן בעוד הם עובדים על קליעי הקסם. שלושה מתאמנים נוספים היו עסוקים בשלבים שונים של העלאת זוהר, ואחד נוסף נח בצד. כמה מבובות הקש בחדר היו מנוקבות בחורים, ואחרות שרופות.

"מתלמדים! מתאמנים! שולייה!" צעק רגולוס בקול גדול, מפסיק את המדיטציה וההתאמנות. כל התשעה רצו במהירות לכיוון הדלת ונעמדו במסדר מבולגן. 

רגולוס צעד ביניהם עד שעמד בדיוק מול המתאמן שנח עכשיו וגם בפעם הקודמת שנכנס. "מה היו פקודותי, מתאמן?" שאל בקול חמור.

"להתאמן על העלאת זוהר, הלורד המורה" ענה המתאמן.

"ואתה, במקום להתאמן, ישבת בצד ונחת" אמר רגולוס. המתאמן התכווץ, כשרגולוס המשיך "הפרת פקודה מפורשת מהמורה שלך. אין לך את המשמעת הדרושה כדי להיות אשף" קולו של רגולוס עלה לצעקה שהדהדה בכל האולם "אתה מסולק בזאת מכיתת הלימוד לאשפות, אינך מתאמן לאשפות ואינך שייך עוד לחבורתנו. צא מן האולם!".

פניו של המתאמן התעוותו וניכר היה שהוא מתאמץ שלא לבכות. הוא רץ במהירות אל מחוץ לאולם, ונעלם מן העין.

"מתלמדים. תוצאות?" שאל רגולוס בקול חסר רגש.

"כולנו הצלחנו להטיל את קליע הקסם" ענה אחד מהם "והתחלנו במדיטציה".

"מצויין" אמר רגולוס, ואז צעד אל המתאמן שראה במדיטציה. "הצלחת להטיל את לחש המגן?" שאל רגולוס.

"כן, הלורד המורה" ענה המתאמן.

"אז אתה מתלמד כעת. ברכותיי" אמר רגולוס, ומחא כף פעם אחת. "מתאמנים" קולו חזר לנימה חמורה "יש תוצאות?"

השלושה שנותרו הניעו את ראשם לשלילה.

"אתם רשאים להתקדם לאולם הגדול לארוחת הערב. שולייה, הישאר כאן לכמה רגעים. אני רוצה לדבר איתך" אמר רגולוס. השבעה יצאו מן האולם, ולאחר רגע שככו הדי צעדיהם.

"מאסטר?" שאל השולייה לאחר שרגולוס התמהמה מלדבר.

"מהו הספר הזה?" שאל רגולוס.

"ספר לימוד דרקונית" ענה השולייה "אני יודע שספר הלימוד לאשפות שלך הוא בדרקונית, וחשבתי שיהיה יעיל ללמוד את השפה הזו. הצלחתי להטיל את הידיים הבוערות, וגם קרן אפורה שלא נראה שהייתה לה השפעה על הבובות".

רגולוס הוציא את ספר הלימוד לאשפות שלו, ודפדף בו במשך כמה רגעים. הוא הראה לשולייתו את העמוד, ואמר "קרן חולשה. היא מחלישה את כוח המטרה, ולבובות אין כל כוח. זו הסיבה שלא הייתה השפעה. אתה כושף מלא עכשיו, שולייה. ברכותיי!" רגולוס מחא כף שלוש פעמים.

השולייה קד. "תודה לך, מאסטר" הוא המתין כמה רגעים, ואז אמר "מאסטר, יש לי הצעה בשבילנו".

"דבר" אמר רגולוס.

"אני יודע שכושפים בדרך כלל לא לובשים שריון כי זה מכשיל את הלחשים שלנו. עד כמה זה מכשיל אותם?" שאל השולייה.

"למה כוונתך?" שאל רגולוס בבלבול.

"אני מתכוון, זה בוודאות מכשיל אותם? זה מכשיל חצי מהם? רבע מהם?" הסביר השולייה את השאלה.

"זה תלוי בסוג השריון" אמר רגולוס. 

"אם כך, ייתכן שיש שריון שמשתלם לנו, ככושפים שנלחמים בטפרים, חרבות, ידיים בוערות ומכות חשמל מטווח אפס ללבוש אותו, מכיוון שההגנה הנוספת עשוייה לפצות על אובדן חלק מהלחשים" ציין השולייה בהיגיון.

"אתה צודק" אמר רגולוס, ודפדף בספר האשפות שלו. הוא מצא את העמוד, ביצע כמה חישובים ואמר "חולצת שרשראות. מספיק קלה כדי להכשיל רק עשירית מהלחשים, מספיק חזקה כדי להקנות לנו הגנה בסיסית".

"אם כך, נראה לי שכדאי שניקח שתיים כאלו מהנשקיה" אמר השולייה.

רגולוס חצה את האולם במהירות, והשולייה בעקבותיו. רגולוס הזיז את אחד השטיחים, לחץ על מקום מסויים באבן ודלת בלתי נראית החליקה על ציריה ללא קול. לעיני השניים נחשפה נשקייה מסודרת, עם שריונות, כלי נשק ומגנים – כולם מלאים באבק.

"עשיתי חיפוש באולם לפני שהתחלתי ללמד אתכם כאן" אמר רגולוס "אתה רואה הרבה דברים כשאתה יכול להטיל גילוי קסם". השולייה שרק בהערכה, ונכנס לתוך החדר. הוא הוציא שתי חולצות שרשראות ממקומן על הקיר, ניער אותן מאבק במשך כמה דקות ואז מסר אחת לרגולוס. הוא לקח עוד שני בקבוקים קטנים עם תווית של "ריפוי", ניקה גם אותם ומסר אחד לרגולוס ואמר "ליתר ביטחון, מאסטר". רגולוס הנהן, השניים לבשו את השריון, ויצאו מן האולם.

הם צעדו במהירות לכיוון האולם הגדול. לאחר כמה דקות צעידה, נעצר רגולוס באחת. "יש כאן ריח מוזר" אמר רגולוס "ריח של מוות" הוסיף לאחר רגע. הם התקדמו בזהירות מעבר לפינה אל המסדרון הבא, וראו מייד את מקור הריח: עשר גופות מרקיבות-למחצה היו תלויות על הקיר. רגולוס צעד עוד צעד אחד קדימה, והשולייה שלו מאחוריו, כאשר הגופות החלו לקפוץ מן הקיר בזו אחר זו.

הפרק הקודם