צונזר

סליחה שלא העלתי מזמן יש לי תרוץ פשוט אין לי כח לכתוב אותו.....

ופיציתי אותכם על פרק ארוךךך

הפרק מוקדש ל.......הרמיוני ג'ין ג'ריינג'ר וויזלי!!!!!!!!!!!!

זאת היתה...לונה.....לונה לאבגוד!!!

הוא התנתק ממנה מהר והביט בעניה התכולות

 פרצופה היה בהבעת הלם ותימהון לחייה היו

 סמוקות ספתיה היו פתוחות מזל שלא היה שם איזה

 יתשטוש מטע שהיה נכנס לה לפה ויוצא משוגע.

"לו..לונה?"

"הארי?"

"לונה?"

"הארי?"

"לונה?"

"הארי!"

"לונה?"

"הארי פוטר!" אמרה לונה בתקיפות צרודה.

 "לונה לאבגוד?"

"הארי פוטר מה קרה פה עכשיו?"

 "אהה חשבתי...חשבתי ..שאת ג'יני.....אני מצטער...." אמר הארי מובך מהפדיחה הכי גדולה

 שלו " סליחה"

"אה..הכל טוב." היא אמרה אבל היה באוויר הרגשה

 של 'הכל ממש לא טוב!'

"מה את עושה פה?"שאל הארי אבל בדיוק אז נכנס

 לחדר נוויל עם תינוקת פיצית וילדה וילד שהארי הכיר לילד קראו פרנק ולילדה אליס שניהם תאומים

בני שבע בערך, הם לא היו כל כך דומים.

 לאליס יש שיער בלונדיני כשל לונה אבל חלק כשל

 נוויל עיניה בצבע תכלת שירשה מאמא, לפרנק היה

 שיער בלונדיני חום עיניו היו אפרפרות כאילו לקחו תכלת וחום וערבבו אותם.

"הארי? מה אתה עושה פה?" שאל נוויל

"אני באתי לראות את ג'יני היא אמורה להיות איפה

 שהוא פה." אמר הארי במהירות.

"ג'יני שם" אמרה לונה  והצביע על אחד הווילונות

 שמסתירים מיטה , הארי הלך אל הווילון נכנס וכיסהז את הכילה סביב המיטה.

"הארי?"

הארי הביט לעבר מקור הקול וראה את ג'יני שוכבת במיטה מכוסה בשמיכה.

"ג'יני!  אמר הארי ונישק אותה היא החזירה לו נשיקה והוא התיישב לידה על כיסא צמוד למיטה.

"אל תדאג לא פיספסתה את זה" היא אמרה בשקט

שתיקה

"אך את מרגישה?" שאל הארי

"שאני רוצה לסיים עם זה כבר" אמרה ג'יני ונאנקה.

"הארי אתה יכול להביא לי מים?"

הארי לקח כוס ריקה משידה הוציא את השרביט ואמר 'אגומנטי' הכוס התמלאה מים הארי לקח את הכוס והשקה את ג'יני.

" הארי.." אמרה לפני שהתעלפה שוב

 "ג'יני! " קרא הארי וקם בקפיצה ממקומו "ג'יני" הוא ניער אותה.

"ה-ארי תקרא ל-" היא התעלפה. 

הארי קם לאחר דקה חזר עם מיילדת ועוד כמה מרפאים.

הארי יצא כיסה את הווילון מתוח, מודאג וחיוור.

"הארי?" קרא נוויל בדאגה, הארי הרים את ראשו.

"זה עכשיו?" שאלה לונה

"כן..."

"אל תדאג יהיה בסדר." קבע נוויל  והארי והנח בדאגה.

"נראלי שאני ילך לבדוק מה שלום טדי" אמר הארי

"מה קרה לו?" שאלה אליס

"הוא…." הארי ניסה למצוא מילה מתאימה "נפצע…."

"אך?" שאל פרנק

הארי סימן ללונה משהו היא הבינה, וסימנה לנוויל שהבין וסימן להארי.

"פרנק, אליס אולי נלך לקיוסק שבחוץ? אני יקנה לכם צפרצעי שוקולד" גירה נוויל

"כן!!" צעקו הילדים בהתרגשות וקפצו על אביהם בהתלהבות.

לונה חיכה בחולמנות והשלישיה יצאו מהחדר בתרועות שמחה.

"מה קרה לטדי?" שאלה לונה.

"הוא….סוג של….חצי…חצי התאבד." סיים הארי בקול שבור.

"מה?"

"הוא לא התאבד! אל תדהגי הוא…כמעט…"הארי נהנח

"מה? אך?"

"הוא פצע את עצמו..תפסתי אותו עם סכין ביד!"

לונה נשכה את ספתה.

"אני פשוט חסר אחריות! רמוס לא היה צריך למנות אותי לסנדק! הוא היה צריך למנות את הרמיוני או את צ'ארלי או את מולי אני פשוט גרוע בתפקיד הז-"

"הארי! אתה לא חסר אחריות אתה פשוט צריך לתפוס שליטה על טדי! הוא חרג מהגבול לגמרי! אם פרנק או אליס היו מעיזים לעשות דבר כזה אני ונוויל ההינו נותנים להם עונש לשנה!"

"שנה?! זה לא קצת מוגזם?" שאל הארי.

"כן זה מוגזם אבל נוויל ואני לא מוכנים לבתר על הידל שלנו! העיקר שילמד לפעם הבאה לא לעשות את זה." אמרה לונה.

"לונה את יודעת…לא ציפיתי שתגידי את זה" אמר הארי 

"תתפלא תתפלא אבל זאת האמת"

"אני יחשוב מה יגרום לטדי לא לעשות את זה שוב." קבע הארי 

"עונש" ענתה לונה.

"אני מעדיף משהו אחר" התבכח הארי.

"שיהיה."

"בי לונה מזל טוב" אמר הארי ויצא מהחדר.

תגובות?

הפרק הקודם