בת מוגלגים

"ג'נה, ג'נה, קומי!" ג'נה התעוררה לקריאת אמה. "מה?" שאלה מנומנמת. "עוד מעט מתחילות הבחינות לקווידיץ'!" אמרה אמה. וג'נה, כמי שהוטלה עלייה קללה התעוררה פיתאום לחיים וטסה אל מגרש הקווידיץ'.
"היי, שירלי" אמרה ג'נה כאשר ראתה את שירלי בכניסה למגרש. "היי" הפטירה שירלי בסתמיות. ג'נה עמדה בסוף התור עם מטאטא בידה, ואז התחילו הבחינות. שירלי אמרה: "היום, מכיוון שרוצים להבחן לכל התפקידים, נשחק מעין משחק.
בגלל ששומרים אלה בדרך כלל הקפטנים, אני אהיה השומרת, ואתם תשחקו סביבי. ויש בדיוק מספר מתאים של תפקידים ושל שחקנים שרוצים תפקידים במספר המתאים- כך שכולם יכולים להשתתף בתפקידים שהם רוצים." סיימה את דברייה.
"עכשיו, אגיד את שמות השחקנים ולמה הם נבחנים והם יעלו לאוויר על המטאטא שלהם. "אוליבר טוד, חובט" נשמע קולה של שירלי. ואוליבר, ילד כבן שלוש- עשרה, עלה לאוויר על מטאטאו. "ליילה בייקר, רודפת" המשיכה שירלי. וילדה צנומה בת כחמש- עשרה המריאה. "מרי הופר, רודפת" ילדה כבת ארבע- עשרה המריאה לאוויר. "ארתור מיליבה, חובט" ארתור ילד כבן שלוש- עשרה המריא. "ג'יימס פיליקר, רודף" המשיכה שירלי. ג'יימס עלה לאוויר. "אמילי מטריס, רודפת" ילדה כבת שש- עשרה המריאה. ולבסוף נשמעה קריאתה של שירלי: "ג'נה למגרד, מחפשת" ג'נה המריאה, אוחזת במטאטא בחוזקה. "אני משחררת את הכדורים" הודיעה שירלי. היא שיחררה את הכדורים, עלתה לאוויר ליד העמודים, והמשחק התחיל.
ג'נה חגה במעגלים חוזרים ונשנים מסביב למגרש, בתקווה שתראה את הסניץ'. ופתאום, היא ראתה אותו. מנצנץ באמצא המגרש. היא טסה אליו במהירות, ותפסה אותו בידה המושטת לאוויר. "ג'נה תפסה!, סיימנו!" אמרה שירלי. בואו, אחלק לכם מדים" הוסיפה. ג'נה נחתה, והלכה אחרי שירלי לעבר חדר ההלבשה. "הינה, קחו" אמרה שירלי והושיטה לכל אחד תלבושת. "תודה!" אמרה ג'נה, ופסעה לכיוון טירת הוגוורטס. כשהגיעה, ציפתה לה אמה בפתח. "איך היה?" שאלה אמה. "היה מצויין, כולם התקבלו" אמרה ג'נה. "בואי,  אנחנו כבר מאחרות לשיעור לחשים" אמרה אמה, הן רצו לחדר המועדון, לקחו את הדברים, והלכו לכיתת לחשים עתיקים. "שלום לכולם" אמר פרופסור פליטיק.
"היום נלמד את הלחש וינגארדיום לביוסה" הוסיף. כולם הוציאו את השרביטים, וחזרו אחרי פליטיק: "וינגארדיום לביוסה!". "טוב, מאוד" אמר פליטיק. "עכשיו אחלק לכל אחד מכם חפץ קטן, ומכיוון שהלחש הזה הוא לחש להרחפת חפצים, אתם תנסו להרחיף את החפץ שאתן לכם". הפרופסור פליטיק התחיל לחלק, כשהגיע לג'נה הוא נתן לה קפסת קרטון קטנה. "אפשר להתחיל" אמר הפרופסור פליטיק. "וינגארדיום לביוסה" אמרה ג'נה. החפץ ריחף קלות באוויר. "יפה, מאוד, העלמה למגרד, נסי שוב!" שיבח אותה פליטיק. "וינגארדיום לביוסה" אמרה  שוב ג'נה, והפעם החפץ ריחף כעשרה סנטימטרים מעל השולחן. "טוב, מאוד, טוב מאוד" מילמל פליטיק, ורשם לעצמו משהו ביומנו. 'גנה נסתה עוד פעמים אחדות, והצליחה להרחיף את החפץ כחצי מטר מעל לשולחן. "נגמר השיעור!" הכריז פליטיק. "אבל לפני שתלכו, אתן לכם שיעורי בית!" אמר פליטיק. "כיתב פיסקה אחתת בעלת עשר שורות על הלחש וינגארדיום לביוסה" אמר פליטיק את שיעורי הבית. ג'נה ואמה ארזו את החפצים, והלכו לחדר המועדון של רייבנקלו.
"בואי נעשה שיעורים עכשיו" אמרה ג'נה. "טוב" אמרה אמה ועיקמה את פרצופה. הן עשו שיעורים במהירות, והתיישבו ליד האח, לנוח קצת.




תגובות!

הפרק הקודם		הפרק הבא