הדור השלישי

כעבור כמה ימים

הדברים שאני וג'יימס אמרנו באותו ערב חילחלו לאט מאוד לראשם של תלמידי גריפנדור.יורין הייתה הראשונה שהאמין למה שאמרנו.היא אפילו התחילה להציע לי רעיונות-מאיך להראות מצוין בחרתו של בחור ועד איך לנטרל קללות אופל.
"יורין,אני מבינה שאת מנסה לעזור לי וכל זה,אבל את יכולה לפתוח אתר חפירות עם כל החפירות האלה-אני אומרת לך,את תבני בניין מצוין."
מאותו יום שאמרתי לה את זה היא הפסיקה לתת לי עצות.למעשה,היא לא דיברה איתי בכלל,והלכה לה לקלואי וקים,ידידות שהיו איתנו באותו חדר.
"פגעת ביורין איכשהו?"ג'יימס שאל אותי יום אחד."את יודעת,היא היחידה שקלטה שאנחנו דוברי אמת-"
"היא חפרה לי,אז השתקתי לי אותה!"אמרתי בכעס."אתה כבר הרביעי ששואל אותי את זה היום."
גם קלואי,גם קים,גם לילי פוטר,ועכשיו ג'יימס!
"אוי,טוב בסדר...את עצבנית היום,"אמר ג'יימס כשיצאנו החוצה לאימון קווידיץ'(אני הייתי שומרת-קטנה אבל זריזה,ותופסת חזק).
"טוב,כולם!"צעק ג'יימס(הוא הקפטן),"לעשות חימום סביב המגרש!"
כל הקבוצה זינקה לאוויר מאושר-סוף בסוף הגיע אליהם הקפטן המקורי שלהם.
טסתי על הנימבוס 2007 שלי(מטאטא נפלא-נראה לי פיתחתי אליו רגשות),חגה מסביב לכולם.
"כולם ללכת לעמדות!"ג'יימס שאג.
כולנו הלכנו לעמדותניו-אני טסתי לחישוקים.כשג'יימס הסתכל לי בעיניים,קרצתי לו,ועשיתי סלטה באוויר.ג'יימס גיחך.
האימון היה לא רע,בסך הכל...עד שסלית'רין הגיעו.
"היי!אתה שם!פוטר!רד למטה!או שהמטאטא שלך כל כך גרוע שאתה צריך עזרה?!"
הקפטן של הסליתר'נים,סקרופיו מאלפוי(כצפוי),צעק מלמטה.
"תורנו היום להיות במגרש!או שאתה רוצה להראות לחברה שלך כמה שאתה טוב?כן,שמענו,שלא תחשוב!"צעק מאלפוי בעונג,אך גם קצת בחוסר סבלנות.
האדמנתי,וכך גם ג'יימס.טסנו למטה,מוכנים לתת לו את מה שמגיע לו...
נחתנו על האדמה הרטובה.הבטתי במאלפוי בתיעוב רב.ג'יימס הצליח להביט בו בתיעוב רב ממני.
שאר הקבוצה הביטה בנו מלמעלה,מודאגים.
"נו,פוטר,"אמר מאלפוי."אז הצלחת לרקוח את שיקוי האהבה שעמלת עליו זמן כה רב?"הוא שאל.שאר הקבוצה שעמדה מאחוריו צחקה.
"הוא לא הכין שום שיקוי אהבה,טיפש,"ירקתי לעברו.לא התכוונתי לבזבז הרבה את הזמן שלי עליו.
"חשבתי שהחברה שלך קצת יותר חכמה,פוטר,"אמר מאלפוי בחיוך גדול,רחב."מה,את לא יודעת שג'יימס רקח שיקוי אהבה במשך כמה חודשים טובים כדי שסוף סוף תוכלי להיות איתו?"
"ג'יימס מעולם לא הגיש לי מים,"אמרתי.לא האמנתי למילה וחצי למה שהוא אמר.כמו שאמרתי-את זמן שלי אני אבזבז על דברים אחרים,לא על חתיכת הטינופת המהלכת הזאת."הוא מעולם לא נגע באכול ובשתייה שלי.בדוק,"אמרתי."לפני שאני הלכתי לישון,הייתי חכמה,וידעתי שג'יימס יכול לעולל דבר כזה.הייתי בודקת את המים שעל השידה בעזרת כישוף-וגם על הבקבוק מים שלי.ותאמין לי,מעולם ג'יימס לא נגע לי באוכל,הוא תמיד ישב רחוק ממני."
דממה מצלצלת השתררה בעקבות מה שאמרתי.
"עכשיו את רואה,טינופת מהלכת?"סינן ג'יימס.עוד שנייה ולא היה משתלט על עצמו."לא נגעתי לה בשום דבר."
מאלפוי נראה מובס.
תוכנית א' הושלמה.

הפרק הקודם		הפרק הבא