///

חופשת חג המולד הסתיימה,ועם סיומה החלו השיעורים ואימוני הקויידיץ'  מחדש.

ג'יימס אהב להשוויץ במטאטא החדש שקיבל מאביו, הוא חיכה בקוצר רוח לאימון הראשון לאחר חג המולד. הוא הגיע בערך כחצי שעה לפני האימון כדי להתאמן על המטאטא שלו, שהגיב לכל  תנועה של ג'יימס.

לאחר כשעה, ירדה הקבוצה והתקבצה במגרש, ואיתה גם אמילי שירדה לצפות באימון.

ג'יימס טס לעבר הקבוצה כדי לתדרך אותם לגבי האימון.

ניקו היה עסוק בשיחה רומנטית עם אליס בונז, רוז ותומאס ספינט ריכלו על כמה זוגות, ואלבוס דיבר עם פרד על חוויות חג המולד.

"אתם יכולים לסתום לרגע?!" ניסה ג'יימס להשתיק את הקבוצה ללא הועיל.

לאחר כמה דקות שלוו בניסיונות כושלים של השתקת הקבוצה,

אמילי ירדה כדי לעזור לג'יימס. "תסתמו!" היא צעקה, כולם השתתקו בין רגע."תודה." קרץ ג'יימס לאמילי שחזרה להתיישב.

"אין זמן לתדרך אתכם על המהלכים בגלל שבזבזתם את הזמן, אז תזיזו את עצמכם ונתחיל להתאמן!" אמר ג'יימס שהיה נראה עצבני.

כולם עלו למטאטאים, ג'יימס שחרר את הכדורים והמשחק החל.

ג'יימס החל לעוף ולתור אחר הסניץ', שאר שחקני הקבוצה תיפקדו בצורה כמעט מושלמת, עבר כחצי שעה של משחק, אך ג'יימס לא קלט איפה הסניץ'.

"אתה עיוור או מה?" עברה רוז שהייתה המחפשת השנייה במשחק,

ג'יימס קלט שהיא רודפת אחר הסניץ' וטס אחריה.

הוא צמצם פערים בינו לבין רוז, וראה את הסניץ' מולו בברור, הוא שלח ידו כדי לתפוס את הסניץ', הוא לרגע הסב מבטו אל אמילי כדי לבדוק אם היא רואה אותו תופס את הסניץ'.

קריאת ניצחון נשמעה, רוז תפסה את הסניץ'.

"מה?!"גיחך אלבוס."איך אתה לא מצליח לתפוס את הסניץ', ואתה עוד עם המטאטא החדש שאבא קנה לך! לא ידעתי שאתה כזה-בלי להעליב-גרוע!"הוא אמר וצחק.

"הייתי עסוק במשהו אחר." קרץ ג'יימס לאמילי.

"ואתה עוד כמאמן אומר לנו להתרכז במשחק..."העיר אלבוס.

"אה...פשוט.." לג'יימס לא היה מה לומר."פשוט עדיף שתשתוק!"

אלבוס התעלם ממנו והלך לכיוון הטירה.

ג'יימס עלה על המטאטא והחל לטוס לכיוון הטירה, תוך כדי הוא השקיף לכיוון קברו של דמבדלדור, וראה דמות נמצאת שם.

הוא טס אל הקבר, שם עמד פרופסור טד וכיוון את שרביטו לעבר הקבר.

"מה אתה עושה?"שאל ג'יימס.

"מה?אה!",טד היה נראה מופתע."אני...אני...אני מנקה ומבריק את הקבר." גמגם פרופסור טד במבוכה. " תטוס מהר לטירה, אתה תאחר לשיעור." הורה הפרופסור לג'יימס, שהקשיב לו וטס חזרה לטירה;

כמה שניות לאחר שג'יימס התרחק משם, שיקוי הפולימיצי פג,

והפרופסור הפך לפיטר לורנס.

"איזה מזל!" נאנח פיטר בהקלה ומיד כיוון שרביטו אל הקבר,

במוחו עברה מחשבה,שמעכשיו-שום דבר לא יעצור אותו!

***

דפיקה נשמעה בדלת משפחת פוטר,והארי ניגש לפתוח אותה.

"מי אתה?"שאל הארי את פיטר שעמד בכניסה.

"אני...לוק." שיקר פיטר,"רציתי לשוחח איתך."

הארי הכניס את פיטר לביתו וסימן לו לשבת על הספה,"אלך להביא מיץ דלעת ועוגיות." אמר הארי ופנה אל המטבח.

פיטר ניצל את הרגע, וכיוון את שרביטו אל הארי. "אבדה קדברה!"

הבזק ירוק נורה משרביטו ופיספס את הארי,ששלף מיד את השרביט.

"שתק" הארי צעק, אך פיטר התחמק ועשה סביבו מגן קסם.

"אימפידימנטה!"הבזק כחלחל נורה משרביט של פיטר והטיח את הארי אל הקיר."מילים אחרונות,פוטר?"

דלת הבית נפתחה,ג 'יני נכנסה פנימה וצרחה

פיטר כיוון את שרביטו אל הקירות,"קונפרינגו." הוא צעק והתעתק משם רגע לפני שהבית קרס.

***

פיטר הצליח להתחמק מפילץ' בדרך לחדרו,כולם כבר ישנו.

הוא לקח את אבן האוב והפך אותה בידו.

"פיטר,פיטר,פיטר..."

אל תשכחו לדרג להגיב ולהירשם לעדכונים :)

הפרק הקודם		הפרק הבא