הו לילי!

קוראים יקרים:
הפעם יש לי תנאי. חמש תגובות = המשך. תזכרו את זה!
וניסיתי לכתוב פרק ארוך הפעם. מה אתם חושבים עליו?
והכי חשוב: תהנו ^^^

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

סוורוס פקח למחרת על סידורי המסיבה, מאשר הצעות רבות כדי להסתיר את העובדה שלא ידע כמעט דבר על מסיבות.
הם כבר סיימו לארגן את מגדל האסטרונומיה, שם התכוונו לערוך את המסיבה, מתחת הכוכבים.
הקישוטים כבר הודקו למוטות במעקה, השולחנות כבר הוברקו ומדו במקומותיהם, רחבת הריקודים כבר הייתה מוכנה, ביחד עם כדור דיסקו שנתלה בקסם ואורות מרצדים שהאירו על הרחבה. (סוורוס לא הבין מהם אותם האורות, אך לילי הסבירה לו בסבלנות שזו היא: "המצאה מוגלגית", שנבנתה בגלל שהם לא יכולים לעשות קסמים.)
לאחר כמה שעות של כנונים ומעשי,סוורוס התיישב על כיסא בכדי לנוח, מוחה טיפת זיעה ממצחו.
מישהו טפח לו על הכתף.
סוורוס קפץ במקומו, מבוהל. הוא הסתובב במהירות וראה את באד, מביט בו במבט ספק מתנצל ספק משועשע.
"מתנצל, מתנצל," נפנף באד בידו בביטול. "עכשיו אתה מכון לשמוע מה יש לי להגיד?"
כן, נימוסים לא היו צד חזק בבאד.
"ומה יש לך להגיד, אדוני החוצפן?" שאל סוורוס.
"שאני אשמח אם..." סומק כיסה פתאום את לחייו של באד. "אם..."
"משהו רומנטי?" נאנח סוורוס.
באד הנהן.
"לא אליי," משך סוורוס בכתפיו. "אתה רואה את ההוא שם? הוא האחראי עם האורות. אתה רוצה שהוא יצור צורה של 'אני אוהב אותך' או משהו כזה? תשאל אותו אם הוא יכול."
"לא, לא. לא משהו כזה." אמר באד. "למרות שזה רעיון טוב..."
"מה אתה רוצה?" שאל סוורוס בקוצר רוח. היה לו עוד הרבה מה להכין ולא היה לו זמן לפטפוטים.
"אני רוצה שתתן לי לדבר לרגע במיקרופון, בתחילת המסיבה. הכנתי נאום..." באד חיטט בכיסיו והוציא קלף, שעליו הייתה משורבטת פסקה קצרצרה בכתב ידו המסורבל של באד.
"טוב," הסכים סוורוס. "בגלל שזה קצר. אבל אני רוצה לקרוא את זה קודם."
"מה?!" התפלץ באד. "אלו דברים אישיים שלי, שאני רוצה להקדיש למישהי! והמישהי הזאת הניא לא אתה, סוורוס, אם תהית."
"לא, אני לא מוכן שקריא תכנים לא ראויים בפני התלמידים הקטנים יותר שהוזמנו," נאנח סוורוס. "ואם לא תיתן לי לקרוא את מה שכתוב שם לא..."
"אני אתן לך, אל תדאג!" זעף באד ומסר לו את הקלף באי רצון.
"המממ," מלמל סוורוס בזמן שעיין בדברים:

"היי, אמנדי שלי, וסוורוס שהרשה לי להקריא את הנאומון הקטנטן הזה בפנייך.
אני אוהב אותך, ואשמח אם תכירי ביכחבר שלך מ... עכשיו?
אני לא טוב בחרוזים, במיוחד באלה בשירי האהבה,לכן אני רוצה שתרקדי איתי ברגע שיתחילו הריקודים.
אוהב, אוהב, אוהב, אוהב.
באד."

"אוי, אלוהים." מלמל סוורוס.
"זה אומר כן?" שאל באד בתקווה.
"תקריא את זה," נאנח סוורוס. "אתה עושה בושות רק לעצמך. רק אמממ..."
סוורוס שלף את שרביטו ומחק את המילים: "וסוורוס שהרשה לי להקריא את הנאומון הקטנטן בפנייך."
"היי!" מחה באד.
"שלא יאשימו אותי במילים המזעזעות האלו," ענה סוורוס בקלילות והמשיך בסידוריו, מתעלם ממחאותיו של באד.
זה היה משחרר בשבילו לעבוד, להשקיע את כל קו מחשבתו בעבודה ולא לתהות בנוגע ללילי, כלומר להימנע מלשקוע במצב רוח דכאוני להחריד.
אך העניינים רק הידרדרו.
הוא נכנס לחדר המועדון לאחר יום ההתארגנויות, מופתע לראות את המוני התלמידים שהתקבצו אל מול לוח המודעות.
כשהילדים ראו אותו, הם פינו לו דרך אל לוח המודעות.
סוורוס החליט שזה חייב להיות קשור במסיבה, אחרת הם לא היו עושים את זה.
הוא העיף מבט במודעה ופניו קדרו.

"השומר של הקבוצה מטעם הפאלפאף שבר את רגלו במסגר האימונים ולכן הפאלפאף ישחקו נגד רייבנקלו במשחק הבא וגריפינדור, שהתנדבו להתחלף איתם, ישחקו נגד סלית'רין במשחק הקרוב. קפטן הקבוצה, ג'יימס פוטר, מוסר לקבוצת סלית'רין. "אנחנו ננצח, בגלל ש-ס' גנב את ה-ל' וזו פשוט חוצפה." חבר המורים לא הבין מה הדברים אומרים, אך אנחנו מקווים שחברי הקבוצה בסלית'רין יבינו את פשר הדברים.
בהצלחה! צוות המורים."

סוורוס עמד, המום, מול השלט.
הוא נבעת מהעובדה שקבוצתו תשחק עתה מול גריפינדור ולא נגד הפאלפאף, מהסיבה שגריפינדור טובים מהם בהרבה.
ואז הוא החוויר.
הוא ידע מה פשר המסר ששלח אליו פוטר.

"לילי!" קרא אל לילי כאשר יצאה מהאולם הגדול. הוא חיכה לה שם כבר חמש דקות, לחוץ שהרביעייה יתפסו אותו שוב.
"מה קרה, סוו?" שאלה לילי בדאגה קלה.
"קראת את המודעה בחדר המועדון שלך?" הוא שאל.
לילי הנהנה. "אנחנו משחקים נגדכם." היא אמרה בזעף.
"פוטר מסר לנו הודעה." אמר סוורוס.
לילי הרימה גבה. "לנו?"
סוורוס הנהן. "ס' חטף להם את ה-ל'. את יודעת מה זה אומר?"
לילי הנידה בראשה. "משהו רע?"
סוורוס הנהן שוב. "רע מאוד. ס' זה אני. לקחתי להם אתך, את ל'. הם אומרים שהתרחשה גניבה."
פניה של לילי האדימו מהזעם ותאמו כמעט את צבע שיערה. "הם אומרים שאני שייכת להם? שגנבת אותי מהם? חוצפנים!"
"תתעלמי," הסב אותה סוורוס. "אבל מה נעשה עם המסיבה?"
"סלית'רין חייבים לנצח." הנהנה לילי. "זה מקור השמחה היחיד שיכול להיות להם, לאחר תקופה ארוכה של דיכאון."
"דיכאון?" סוורוס לא הבין.
"בגריפינדור כולם שמחים. אני יכולה להתערב איתך שסלית'רין רק צריכים משהו שיעורר אצלם את השמחה הזו, ומועדון סלית'רין יראה כמו מועדון גריפינדור." הסבירה לילי.
סוורוס חייך. נראה שלילי יודעת לנתח מצבים היטב.
"אז מה עושים?" הוא שאל.
חיוך ערמומי משהו עלה עלח פניה של לילי. "מחבלים במשחק."

התשואות עלו מהקהל, בעוד הקבוצה מסלית'רין מחליפה מבטים חוששים, כאשר הקבוצה של גריפינדור מחייכים חיוכים ענקיים, בראשם ג'יימס פוטר, שנראה בטוח בעצמו כאילו חזה את ניצחונם מבעוד מועד.
חמתו של סוורוס בערה. אז כל זה היה מתוכנן, מה? חשב בזעם. מלוכלכים. מצד שני, גם אנחנו מלוכלכים עכשיו.
הוא נאנח ופנה אל לילי שכבר סידרה את הארגזים בצורה. היא הושיטה לסוורוס מחבט.
"עד כמה אתה טוב בחבטות?" שאלה.
"לא טוב בכלל." אמר סוורוס בעגמומיות. אך אז חיוך עלה על פניו. "אבל בקבוצה שלנו יש שניים שטובים בזה, לא?"
ליל הביטה בו לרגע, אך אז הבינה את הרעיון. "רוץ."
סוורוס הנהן והגיע אל מגרש הקווידיץ' בדיוק כשנשמעה שריקת הפתיחה. הוא סימן לחובטים לא להמריא.
השניים נגשו אליו בהבעה מודאגת. "מה קרה?" שאל אחד. "אנחנו מאבדים נקודות בינתיים!"
"בואו," סוורוס המעיט במילים. "יש תוכנית."
השניים עקבו אחריו, מסוקרנים. אך השער היה נעול.
"תוכלו להרכיב אותי על אחד המטטאים? אנחנו צריכים להגיע למגדל הימני." לחש.
אחד מהם הנהן והרכיב את סוורוס על המטאטא. הם הגיעו למגדל הנמוך-יחסית, לאחר כשתי דקות.
"לילי!" קרא סוורוס. "הבאתי אותם."
השניים הביטו בלילי בהערכה. "בוגדת בקבוצה שלך, הא?" מלמל אחד. "ערמומי."
"טוב,"מיקד סוורוס אליו את תשומת הלב. "אנחנו עומדים לפעול ככה."
"חמישים-עשרים לגריפינדור!" קול הקריין קטע את סוורוס. "עוד קליעה מרשימה! אבל איפה החובטים מסלית'רין?"
השניים נעצו בסוורוס מבטים מלאי דחיפות.
"אתה," סוורוס הצביע על האחד. "למגדל המערבי. יש לך אספקת מרביצנים וכמה... הפתעות קטנות לגריפינדורים שלנו, תשתמש בכישורים שלך."
סוורוס הושיט לחובט שק גדול גדוש בכדורים, שחלקם היו מרביצנים וחלקם היו דברים אחרים, אך גרועים בהרבה. סוורוס ולילי לא נהגו בהרבה רחמים כלפי הקבוצה הגריפינדורית.
החובט קפץ והמריא אל עבר המגדל שהוקצה לו.
"אתה," סוורוס הצביע על החובט השני. "אותו דבר. למגדל המזרחי. קח." והוא הושיט לו את השק השני.
החובט חייך חיוך רחב, קפץ על המטאטא שלו והמריא וכיוון הנגדי.
סוורוס ולילי חייכו בשביעות רצון.
"נותר לנו שק אחד," העיר סוורוס.
"רוצה לנסות?" חיוך קטן עלה על שפתיה של לילי.
השניים חטפו את המחבטים ושלפו כדורי אקראיים, מכוונים בלי דיוק וחובטים, צוחקים מהעובדה שהכדורים התפוצצו הרחק משם.
"טוב," חייך סוורוס. "בואי ננסה לכוון באמת?"
לילי חייכה והנהנה.
הרוח הניעימה בידרה את שיערה של לילי ורוממה את רוחם, כך ששניהם היו במצב רוח מצוין.
סוורוס חיטט בשק והוציא פצצת סירחון בחיוך ערמומי.
הוא השאיר את המחבט על הריצפה והרים את שרביטו, מלמל לחש מהיר והכדור המריא לפי פקודתו.
בזה, לפחות, הוא היה מצוין.
הכדור נחת בפקודתו בדיוק מעל ראש המחפש הגריפינדורי, הלא הוא ג'יימס פוטר. זו הייתה הפקודה שנתן סוורוס, לפגוע בג'יימס. הוא לא יכל להתאפק.
פוטר, שבדיוק נראה כאילו הבחין בסניץ', החל להשתעל וכמעט נפל מהמטאטא שלו.
הוא ללא ספק איבד את גביע הניצחון בשביל הקבוצה שלו.
לילי שלחה אליו חיוך משועשע.  "שיטה טובה."
היא שלפה את שרביטה וניסתה את אותה השיטה בדיוק.
פצצת הדמע פגעה בסריוס בלק והשניים פלטו קריאות ניצחון קטנה ומחאו כפיים.
סיריוס בלק החל לדמוע וליבב, בעודו נוחת על הקרקע ומצהיר שאינו יכול להמשיך לשחק.
"נראה שמצאנו את התעלומה על היעלמם של החובטים מסלית'רין!" קרא הקריין מעמדתו. "נראה שסלית'רין ארגנו משהו הפעם!"
הקהל מסלית'רין פלט קריאות מחאה בעוד הקריין ממשיך לדווח על קול חידוש בקול ענייני.
סוורוס ולילי הבחינה בחבטות המדויקות של החובטים מסלית'רין, שחבטו ופגעו בגריפינדורים נוספים במדויק.
"אני מוכנה להתערב איתך שמחר המרפאה תהיה מלאה בגריפינדורים." צחקה לילי לאחר שלוש פגיעות מוצלחות נוספות בשיטה המיוחדת של סוורוס.
סוורוס הצטרף לצחוקה. "אני לא אתערב איתך רק כי אני מסכים," הוסיף.
ככה הם העבירו את הזמן, זורקים על הגריפינדורים עוד "הפתעות מתפוצצות".
סוורוס הרגיש שהקשר בינו לבין לילי מתהדק, כך שהדבר עשה אותו עוד יותר מאושר.
הניצחון הגדול לסלית'רין נקבע רבע שעה מאוחר יותר, בהפרש ענק.

"אז ניצחנו," חייכה לילי.
"ניצחנו?" הרים סורווס גבה.
"אני חלק מסלית'רין עכשיו," הסבירה לילי. "אז הניצחון הוא גם שלי."
סוורוס הנהן. אחרי הכל, היא צדקה.
היא הביטה בו לרגע, תוהה, אך אז התנערה והישירה אליו מבט. "כל הכבוד."
"על מה? בסך הכל עזרתי לקבוצה שלי." סוורוס הרגיש איך לחייו בוערות.
"לא, על העובדה שאתה... לא משנה. אני..." היא השפילה את מבטה אל הריצפה. "לא משנה."
ההרגשה הטובה שהייתה לסוורוס נגוזה, אך הוא לא התכוון להראות זאת ללילי.
"בואי," אמר. "יש לנו מסיבה לארגן."
"יש לנו עוד כמה שעות," העירה לילי.
"ואת סומכת על באד שינהל שם את העניינים בינתיים?" הרים סוורוס גבה.
"אתה השארת שם את באד לבדו?" קראה לילי. "בוא. מהר!"
השניים מיהרו למגדל האסטרונומיה ולהשליט שם סדר.
למזלם, באד נרדם על אחד משולחנות הכיבוד, כך שלא חולל הרבה נזק.
המקום אורגן והיה מוכן, למסיבה שתתקיים בו עוד שלוש שעות, כך שכל מה שנותר היה לחכות בסבלנות.


~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ת"ב?
כמו שאמרתי, רק אחרי חמש תגובות אני אמשיך!!

הפרק הקודם		הפרק הבא