חיבה אמיתית

"היי" אמרה קת'רין.

"היי" אמר הארי.

"טוב לראות אותך הארי" אמרה קת'רין.

הארי חייך אליה.

"יש חדר למעלה עד הסוף שמאלה זה החדר שבו אתה, הארי ו-" אמרה קת'רין והסתכלה על רון.

"רון" ענה.

"כן, נעים להכיר" אמרה קת'רין "-תשנו בו"

"והרמיוני, את תישני בחדר שלי טוב?" אמרה רוז.

הרמיוני הנהנה.

רוז, הארי, רון והרמיוני עלו למעלה להניח את המזוודות.

רוז נכנסה עם הרמיוני לחדרה.

היא פתחה את הדלת ולעיני הרמיוני נגלה חדר די גדול עם טפט פרחים וצמוד לקיר היתה המיטה,(עם מצעים של פרחים)

ברגע שרוז פתחה את הדלת, קפץ פתאום הכלב שלה,

"הרבה פרחים יש לך בחדר" אמרה הרמיוני.

"כן..." ענתה רוז "תכירי זה  אלווין, הכלב שלי." והציגה בפניה את הכלבלב הקטן.

"איזה חמוד!" אמרה הרמיוני וליטפה את אלווין

"אני ממש אוהבת כלבים" אמרה רוז "הם כאלה יפים, חיות חמודות"

הארי ורון נכנסו לחדר.

אלווין החל לנבוח, אך רוז ליטפה את ראשו והוא נרגע.

"הוא חמוד" אמר הארי.

רוז הנהנה "מאוד, אמרה.

"ארוחת הערב מוכנה!" קראה קת'רין מלמטה.

"בוא נלך" אמרה רוז הורידה את אלווין אל הרצפה וירדה במדרגות, הארי, רון, הרמיוני ואלווין אחריה.

הם אכלו ארוחת ערב ואחר- כך ישבו קת'רין, הארי, רון, הרמיוני ורוז על הספה.

קת'רין לא הייתה בטוחה במה שתגיד.

"אה..." אמרה קת'רין "מאיפה להתחיל?"

שתיקה.

"טוב," אמרה לבסוף "הארי, אני, הייתי החברה הכי טובה של אימא שלך"

אני יודעת שהפרק די קצר, זה בכוונה...

בבקשה תגיבו!!!

זה ממש חשוב לי לדעת מה אתם חושבים:)

הפרק הקודם		הפרק הבא