מתיחות, סטירות ואהבות

:-) קריאה נעימה

התנתקנו שמדאם פומפרי נכנסה ולקחה איתה את רמוס, כמובן שהקונדסאים, טוב לפחות אלה שלא התנשקו, רצו לחדר לקחו את גלימת ההעלמות וירדו למועדון. פתאום הרגשתי מישהו מנער אותי ואת סיריוס "סיריוס, קייט. תתנתקו כבר" אבל לא התנתקנו "ירח מלא" הוא לחש לנו והתנתקנו מיד "ביי סיריוס, ג'יימס. תיזהרו" אמרתי להם ונשקתי קלות לסיריוס על השפתיים "ביי" לחשתי ועליתי לחדר שלי. "היי קייט" אמרה לי ג'סיקה שנכנסתי "היי ג'ס" אמרתי "מה קורה אהובתו של סיריוס?" היא שאלה וצחקה "ראית מה שהיה במועדון, נכון?" שאלתי "כן" היא אמרה "ולא התנתקתם עד שג'יימס לחש לכם משהו באוזן" היא הוסיפה "כנראה שאני אצטרך ללמוד את זה מכיוון שתהיו יחד כל הזמן" היא צחקה "חה חה חה, מצחיק מאוד" אמרתי קצת בכעס "טוב אני הולכת לישון, היה לי יום ארוך" אמרתי "נכון מאוד" היא אמרה "בי..." אמרתי "לילה טוב קייט" אמרה לי ג'סיקה "לילה טוב ג'ס" אמרתי והלכתי לישון. התעוררתי באמצע הלילה, מחלום שבוא ראיתי את רמוס הופך לאדם-זאב ומועך את פיטר, שבדיוק הפך לעכברוש, והורג אותו. ופתאום צצה לי מחשבה לראש 'מה עם גם אני אהפוך לאנימגוסית?' 'אולי ככה אני אוכל לראות שאף אחד לא נהרג ולא יהיו לי עוד חלומות רעים'.
'לא הם בחיים לא יסכימו להראות לי איך הם הפכו אנימגוסים, ובמיוחד סיריוס'. 'אבל מה עם אני אחקור את זה בעצמי' חשבתי 'עם אני אהיה אני אנימגוסית הם לא יוכלו לסרב לי' וככה במחשבות אלה, הלכתי לישון. שההחלטה בראשי היא להפוך לאנימגוסית, בסוד. וכך נרדמתי.
את הימים הבאים ביליתי בספרייה. לפני השיעורים, אחרי השיעורים וביניהם, כל הזמן. אפילו לארוחות לא באתי, סיריוס כל הזמן הביא את הארוחות. והקונדסאים וג'סיקה ביקרו אותי מדי פעם.
חיפשתי בכל הספרים שמוזכרים בהם חיות או אנשים שהופכים לחיות, ומה שמצאתי בינתיים זה איך להפוך לחיה לתמיד, או איך להצמיח זנב וקרניים או איך אפילו להחליף את מיתרי הקול במיתרי קול של דוב או ארנבת. עד שפתאום בא לי רעיון מבריק איך למצוא את ה"מתכון" להיות אנימגוסים. אז אחרי שיעור שינוי-צורה הלכתי לפרופסור מקגונגול, "פרופסור" אמרתי "כן, העלמה ווטסון" היא אמרה לי "אני רוצה לעשות עבודה לנקודות זכות" אמרתי ולפני שהמשכתי היא אמרה "אבל יש לך ציון מעולה". "נכון אבל לעוד נקודות, אני יכולה לעשות עבודה על אנימגים" שאלתי ממשיכה את התוכנית הגאונית שלי "כן, העלמה ווטסון. את יכולה" היא אמרה וקטעתי אותה "אז אולי, פרופסור מקגונגול. את יכולה לתת לי התחלה של חיבור, כאילו עם זה כישוף או שיקוי, ואיפה אפשר יהיה למצוא את זה?" שאלתי "את בטוחה שזה לעבודה" היא שאלה "כן, ברור" אמרתי "אז העלמה ווטסון, זה שיקוי כשמכינים אותו משתמשים בהרבה לחשים. ואפשר למצוא אותו בחלקת הספרים המוגבלים, הוא נקרא "שיקויי השיקויים" ואני לא יכולה לתת לך לקחת את הספר, מצטערת" הוא הוסיפה שראתה שבאתי לשאול משהו "אוקיי, תודה פרופסור מקגונגול. אני אגיש לך אותה שבוע לפני סוף השנה כמו כל העבודות האחרות, בסדר?" אמרתי "כן" היא אמרה "טוב, ביי פרופסור" אמרתי והלכתי לא לספרייה אלא לחדר מועדון 'איפה סיריוס?' חשבתי 'הנה הוא, ליד האח מדבר עם רמוס'. "היי סיריוס, רמוס" אמרתי והתיישבתי ליד סיריוס "היי קייט, טוב לראות אותך מחוץ לספרייה" אמר סיריוס "מצחיק מאוד" אמרתי ולפני שהספיק לומר לו משהו סתמתי לו את הפה בנשיקה. "אני אוהב שאת סותמת לי את הפה ככה" הוא אמר "אידיוט" אמרתי ונישקתי אותו שוב. "אהמ" אמר רמוס "אני פה" הוא הוסיף "בסדר רמוס, האמת שבאתי לבקש משהו ממך סיריוס" אמרתי "עוד נשיקה?" הוא שאל "גם" אמרתי "אבל גם את גלימת ההעלמות, אני צריכה אותה להערב" אמרתי ועשיתי pappy pace (פני גור) "למה?" הוא שאל "אני לא יכולה להגיד לך" אמרתי "טוב" הוא אמר "אבל יש לי מחיר" הוא הוסיף "מה המחיר?" שאלתי "נשיקה ארוכה" הוא אמר "אוקיי" אמרתי והתקרבתי אליו, אבל בדיוק לפני שהתנשקנו אמרתי "אחרי שתביא לי את הגלימה" וצחקתי. וסיריוס שנראה מבולבל הלך והביא את הגלימה בזמן שרמוס אמר "איך את עושה את זה?, את חייבת ללמד אותי" הוא אמר "שאתה תנשק אותו רמוס, אני אלמד אותך" אמרתי ושנינו צחקנו, ואז סיריוס הגיע "הנה הגלימה, אבל את צריכה להחזיר אותה עד מחר בבוקר" הוא אמר "אוקי" אמרתי ובאתי לקחת את הגלימה "רגע" הוא אמר "מה עם הנשיקה?" הוא הוסיף והתקרב אליי ואני אליו ואנחנו התנשקנו במשך לפחות עשר דקות לפני שרמוס אמר "וואו, נשיקה ארוכה אצלכם זה באמת נשיקה ארוכה" הוא אמר וצחק וכך גם אני וסיריוס "טוב, ביי" אמרתי והלכתי לספרייה. הגעתי לספרייה אז שמתי עליי את גלימת ההעלמות והלכתי לאזור הספרים המוגבלים, מחפשת את "שיקויי השיקויים" 'יש!, מצאתי'. הספר היה במדף השלישי מימין. הספר היה גדול ומעופש ובתוכו היו ציורים מזוויעים. סגרתי את הספר, החבאתי אותו מתחת לגלימה והלכתי לחדר. שנכנסתי לחדר שמתי את הספר מתחת לכרית וירדתי למטה, להחזיר את הגלימה. "היי סיריוס, ג'יימס" אמרתי להם "היי קייט" הם אמרו "ג'יימס הנה הגלימה" אמרתי והבאתי לו אותה "איך היא אצלך?" הוא שאל "סיריוס הביא לי אותה, ביקשתי ממנו בצהריים" אמרתי והתיישבתי ליד סיריוס. "רך כף למה לא אמרת לי" ג'יימס שאל את סיריוס "לא יודע" סיריוס ענה "אידיוט" אמרתי לו "אידיוט שאת אוהבת?" הוא שאל אותי "ברור" אמרתי ונישקתי אותו ארוכות "אוי, אתם נהיים יותר דביקים ממני ומלילי" אמר ג'יימס "מצחיק מאוד ג'יימס" אמרתי "אבל אף אחד לא יכול להיות יותר דביק ממך ומלילי" הוספתי וסיריוס התפקע מצחוק "טוב, לילה טוב" אמרתי ועליתי למעלה, לחדר. סגרתי את הכילות סביבי והשתמשתי בלחש מופלאיטו ובעוד לחשים כדי שאף אחד לא יראה מה אני עושה. פתחתי את הספר ומיד סגרתי אותו. היו בוא תמונות מזוויעות, 'אולי אני לא אעשה את זה?' חשבתי 'לא!, החלטתי אני עושה את זה'. פתחתי את הספר הפעם מתכוננת לתמונות שבו, אז דפדפתי בין הדפים מחפשת את שיקוי האנימגים. 'מצאתי!'
'אוקיי אני יכולה לעשות את השיקוי הזה, אני רק צריכה מרכיבים, טוב הכל אפשר למצוא או ביער או בארונית של התלמידים. אבל מה אני אהיה? איזה חיה? ואז נזכרתי, יום אחד הלכתי עם אבא שלי לגן חיות של המוגלגים, ושמה ראינו אריות ולביאות ואני זוכרת שלאחת הלביאות נפלה ציפורן ואבא שלי עשה אציו והביא לי אותה. 'ויש לי אותה פה!' חשבתי. אז בימים הבאים חיפשתי אחרי מקום לעשות בו את השיקוי. עד שנזכרתי שלשירותים של מירטל המייללת אף אחד לא נכנס, וזה המקום הכי טוב לעשות בו את השיקוי. אז בחרתי בשירותים. 'אוקיי, השיקוי צריך להתבשל במשך שבוע ויקח לי שלוש שעות לעשות אותו, מה שאומר שעם הכל יעבוד אני אהיה לביאה כבר בירח המלא הבא'. ועכשיו סגרתי את הספר, כמובן אחרי שסימנתי את העמוד והעתקתי את הרשימה של הרכיבים, כדי שאני אוכל לראות מה יש לי ומה אין. 'ועכשיו לישון'.
תגובות בבקשה

הפרק הקודם		הפרק הבא