*נמשיך כמו מקודם, כי אמה עדיין לא יכולה.
ג'ני קפצה מרוב בהלה. האיש התקדם צעד. היא הופתעה. מאוד הופתעה. מולה עמד המנהל של הוגוורטס. "אתה שותף לזה?" שאלה. "את יודעת יותר ממה שאת צריכה לדעת, אין סיבה שתדעי עוד!" נהם עליה. היא נבהלה. "אם תמצאי עוד רמז, ישר תפני אלינו בלי לראות אותו!" הוא צעק עליה.
היא הנהנה בפחד. הוא הלך. היא לא הבינה. הוא שותף או לא? מה הבעיה בזה שהיא רואה מהו הרמז. יכול להיות שהמנהל עזר לדרק? אז למה הוא סילק אותו. היא לא מצאה תשובה. היא החליטה לא להקשיב לו. היא ירדה למרתפים. היא לקחה מבחנה. היא לקחה דגימות של השיקוי הצהוב. היא פנתה אל המשרד של המורה לשיקויים. היא דפקה על הדלת. היא נכנסה. "מה זה השיקוי הזה?" שאלה. "פולימיצי" אמרו ישר במהירות. היא יצאה. אוי באסה! היא שכחה את השיקוי המשרד. היא נכנסה. לא היה שם אף אחד. הכל היה במקום. העט. הקלסרים. העיתון. היין. העוגה. הכל. הכל חוץ מ... השיקוי. השיקוי לא היה שם. מוזר. עכשיו שהיא חושבת על זה, היא לא ראתה את פני המורה. הם היו מוסתרים בעיתון. כשחזרה עמדה בפה פעור ולא ידעה אם לפעול או לא. דרק עמד שם. ולידו אמה.
|