רק אחת מהחבר'ה - בתרגום

פרק 12

מסדר עוף החול מתחיל

הרמיוני לא נשארה הרבה בבית הוריה באותו קיץ. לראשונה, הם לא הקשו עליה בעניין הזה. הם תמכו בה מאוד מאז המקרה במרפאה. אימה שאלה אותה על פרד, "מי היה הבחור הצעיר, מתוקה?"

"פרד." היא ענתה בקצרה, כמו בכל פעם ששאלו אותה משהו לאחרונה, מה שהדאיג את ההורים שלה. זה לא התאים לה.

"הוא אחד התאומים שכתבת עליהם בתחילת השנה? השניים שתמיד הקשו עלייך?"

"כן."

"אני רואה. נראה שעברת הלאה," גברת גריינג'ר ניסתה להוציא מהרמיוני תשובה יותר ארוכה. "אתם יוצאים עכשיו?"

"כן." אימה נאנחה והרמיוני עצמה את עיניה. "אני מצטערת, אמא. כן, אנחנו יוצאים. הוא נפלא למדיי ברגע שאת לומדת להכיר אותו. גם ג'ורג'." אמא שלה חייכה, זו הייתה האמירה הארוכה ביותר שהיא הוציאה מפיה מאז שחזרה.

"נראה שאכפת לו ממך מאוד." הרמיוני נאנחה כשנזכרה בתחושת זרועותיו סביבה.

"גם לי אכפת ממנו." היא לחשה מרימה את מבטה אל אמה שהביטה בה בחיוך.

"אני שמחה שיש מישהו שיהיה שם בשבילך." אמא שלה נישקה אותה על מצחה ומחתה את עיניה כשיצאה מהחדר.

הרמיוני ישבה במושב האחורי בשעה שהוריה הסיעו אותה למחילה. הנסיעה לביתם של חבריה תמיד נראתה ארוכה מדי, למרות שזה לא באמת היה רחוק כל כך. בשעה שנעצרו מול הבית, רון וג'יני יצאו לפגוש אותה.

היא בילתה את שאר השבוע בהשתעממות. פלר דלקור באמת עלתה לה על העצבים כשהתייחסה אליה כמו אל ילדה קטנה, כמעט כמו שהיא התייחסה אל ג'יני. שתי הבנות הצעירות התחבאו לעתים קרובות כדי להתרחק מהיפיפייה הצרפתית. גברת וויזלי גררה אותן איתה בכל הזדמנות שהייתה לה בניסיון לא להישאר לבד עם כלתה לעתיד. רון, בכל מקרה, התנדב לעשות כל דבר אם זה אמר שיזכה לבלות קצת זמן בחברתה.

ביום משעמם במיוחד, ג'יני נתפסה על ידי אימה והוכרחה לעזור עם ארוחת הערב. הרמיוני בקושי הצליחה לברוח לפני שגברת וויזלי תפסה גם אותה ורון הציע לעזור בסידור השולחן. כך הרמיוני מצאה את עצמה לבדה, בלי דבר לעשות עד זמן ארוחת הערב. היא כמעט שכנעה את עצמה ללכת ולעזור להם כשמשהו כבד פגע בה מחדרה של ג'יני.

הרמיוני פלטה צווחת בהלה לפני שגופה רותק למזרון. שיער אדום ורך דגדג את סנטרה כשהגבר הזדקף והתקרב אליה. היא בקושי הספיקה לזהות את פרד לפני ששפתיו נצמדו לשלה. ברגע שההלם הראשוני עבר, היא נישקה אותו חזרה בהתלהבות, מעבירה את ידיה בשיערו. למרות שהייתה על המיטה, או שאולי דווקא בגלל זה, הוא השאיר את ידו על לחיה לפני שגופו נלחץ כנגדה ומחץ אותה על המזרון. הוא דחף את מותניו קדימה, מוציא ממנה אנחה.

מותניו של פרד קבעו קצב משלהם כשהרמיוני הניחה את ידיה על ישבנו. במקום להתרחק, כמו שהוא ציפה שתעשה, היא הרימה את מותניה ונלחצה כנגדו. הוא תהה אם היא הבינה שהיא עושה זאת בשעה שניסה להתנגד לתשוקה שגדלה בו אבל ידה משכה אותו וירכיהם נפגשו שוב. בלי לשבור את הנשיקה, הוא ניסה להתחכך בה. היא גנחה לתוך פיו והתכווצה תחתיו. הוא נישק את צווארה ועבר לכתפה בשעה שהמשיך להתחכך בה בעוד היא משחררת את הקולות המתוקים ביותר שהוא שמע אי פעם.

"פרד!" היא התנשמה בכבדות. "פרד, תפסיק." היא נאנחה כשהוא מצץ את צווארה לפני שמשך את עצמו לאחור, מתנשם. "הו, אלוהים." היא הסמיקה באדום והניחה יד על מצחה כאילו כדי לבדוק אם יש לה חום.

"לעזאזל, הרמיוני, אני מצטער. את פשוט... ואז אני... וואו!" הוא לקח עוד נשימה עמוקה. "איבדתי שליטה לרגע, מצטער." הוא התגלגל ממנה, נשכב לידה.

"כן, גם אני. איבדתי את הראש," היא צחקקה בהלם קל. "זה באמת היה משהו מיוחד."

"כן, זה בהחלט היה." הוא הסכים, מרים את ידה ומנשק אותה קלות לפני שהניח אותה על חזהו. "איפה כולם?"

"עוזרים לאמא שלך במטבח, איפה ג'ורג'?"

"מחכה בחוץ!" קפץ פרד על רגליו. "שכחתי. הוא עומד להרוג אותי." הוא התכופף ונישק אותה במהירות. "ניפגש למטה." אמר ונעלם בקול 'פופ' קטן.

הרמיוני נאנחה והתגלגלה מהמיטה, מסדרת את בגדיה. היא עדיין הייתה מסוחררת מעט ממה שקרה כשהיא ירדה במדרגות ונכנסה למטבח. היא לא יכלה להעלים את תחושת האשמה שחשה מכיוון שלא רק שהיא לא עצרה את זה, היא גם עודדה את זה. הפנים שלה התחממו מהמחשבה על כך, הדבר הרגיש טוב בדרך אסורה כלשהי. היא מעולם לא הרגישה את תחושת החמימות בבטנה התחתונה בחוזק כזה. זה היה מדהים ומייסר בו זמנית. היא תאלץ להיות זהירה יותר בעתיד או שהם יגיעו למצב שהיא לא מוכנה אליו. היא תהתה בהיסח הדעת אם פרד עשה סקס פעם ועם מי, חשה קנאה עזה, וחשבה שאולי היא לא רוצה לדעת אחרי הכל.

"מה קרה, הרמיוני?" שאלה ג'יני ממקומה ליד השולחן, שם חתכה ירקות.

"הא? הו, שום דבר. שקעתי במחשבות." היא הלכה לעזור לחברתה כשהתאומים נכנסו מהדלת האחורית. "היי!" היא צווחה כשג'ורג' תפס אותה בכתפיה, ממקם אותה בינו לבין פרד. הוא התכופף כשפרד שלח אגרוף מעל ראשה כדי לחבוט בתאומו.

"זה מספיק! לא במטבח שלי!" צעקה גברת וויזלי מעל ההמולה. "ובשם מרלין, תעזוב אותה!" היא התקרבה אליהם. ג'ורג' צחק ורץ מהחדר כשפרד בעקבותיו. "הבנים האלה!" היא התנשמה וחזרה לסירים בהם בישלה.

"אם מתנאגים כאילו אם ילדים קטנים," הכריזה פלר, מניפה את שיערה מעבר לכתפה. הרמיוני התעצבנה כשראתה שרון מסכים איתה. "וחנות הבדיחות הזאת שיש לאם..." היא צקצקה בלשונה.

"עוד לא סיימת עם הצלייה הזאת עדיין, פלר?" גברת וויזלי גערה בה.

"אמא מסכימה לרעיון חנות המתיחות רק כשפלאכס יורדת עליה," לחשה ג'יני בחיוך. הרמיוני חייכה חזרה, גם היא שמה לב לזה.

"בנות! תפסיקו לרכל ותסיימו עם הירקות." נהמה גברת וויזלי.

הקבוצה סיימה להכין את ארוחת הערב וכולם התיישבו לאכול. מר וויזלי הגיע הביתה ואמר שהם יכולים לצפות להארי שאמור להגיע מחר בבוקר. הרמיוני התיישבה בין רון וג'יני בשעה שפרד התיישב מולה. הקבוצה הגדולה החלה להעביר את הצלחות ולמלא אותן.

"נחמד שקפצתם לביקור, בנים." אמר מר וויזלי לתאומים. "שוב." הוא גיחך כשמבטו של פרד נדד אל הרמיוני.

"כן, לא ראינו אתכם מספיק מאז שעברתם לדירה משלכם," גברת וויזלי ליטפה את זרועו של ג'ורג'. "למרות שלאחרונה אנחנו מוצאים אתכם כאן דיי הרבה." הרמיוני ראתה את מבטה נודד לכיוונה והרכינה את ראשה, מתרכזת באוכל.

מערכת היחסים שלה עם פרד לא הייתה סוד. היא הייתה בספק שמישהו ידע עד כמה הם רציניים. רון והארי נדמו לחשוב שזו רק תקופה כזאת וזה יחלוף להם, והיא לא הייתה בטוחה מה חושבים השאר. למעשה, גברת וויזלי תהתה עם איזה מהתאומים היא יוצאת. מאז שהיא הגיעה למחילה, שני הבנים הניחו עליה ידיים והתגרו בה ללא רחמים. היא ניחשה שזה היה רק חלק מהבעיות הרבות שהיו להם עם בנות. ג'ורג' פלירטט איתה כמעט כמו פרד. כמובן שהפלרטטנות אצלם הייתה טבעית אף שהוא מעולם לא חצה את הגבול. למרות זאת, הרמיוני שמחה שפרד לא עושה זאת עם קייטי.

ארוחת הערב הסתיימה מוקדם וכולם יצאו החוצה להנות מהאוויר הערב הקריר. הבנים וג'יני התחילו משחק קווידיץ' קטן. הרמיוני מצאה את עצמה יושבת מתחת לעץ עם מר וגברת וויזלי, צופה במשחק. פלר ישבה במרחק מה מהם, מעודדת את ביל ששיחק עם רון וג'יני נגד התאומים. "הרמיוני, יקירה?"

"כן, גברת וויזלי?" הרמיוני חששה מהשיחה. הייתה לה הרגשה שעומדת לגלות מה דברת וויזלי חשבה על כך שהיא יוצאת עם פרד.

"פרק היה מעורפל לגבי מה שקורה בניכם," היא עצרה. "אני לא רוצה לחטט, את מבינה." הנא השאירה את המשפט תלוי באוויר, מקווה שהרמיוני תנדב מידע.

"ובכן," הרמיוני נשכה את שפתה, שוקלת מה לספר לאישה שהחשיבה אותה כאמא שנייה. "אנחנו יוצאים כבר מספר חודשים." האישה הנהנה באישור. "אני לא בטוחה מה עוד את רוצה לדעת." היא אמרה בכנות.

"הו, כל דבר שאתה רוצה לשתף, יקירה. ספרי, איך הוא מתייחס אלייך, או עד כמה הדברים בניכם רציניים?" היא צפתה בהרמיוני בדריכות, מחפשת ספקות בעיניה.    

"למעשה, הוא ממש מתוק. את צריכה להיות גאה בו." היא ראתה את האישה נאנחת בהקלה וכמעט מצחקקת. "את באמת עשית עבודה נהדרת." להתחנף קצת אף פעם לא מזיק.

"הו, ובכן זה הכל ארתור, נכון, יקירי? הוא זה שהראה לבנים איך להתייחס לאישה." היא חייכה אל בעלה שנראה גאה בעצמו והביט בפרד שעף על המטאטא. "טוב לדעת שזה נכנס. אני חיבת להודות, הייתי מודאגת לגבי זה עם שני אלה."

הרמיוני לא ידעה מה עוד לומר אז היא חייכה והחזירה את תשומת ליבה חזרה למשחק.

הפרק הקודם		הפרק הבא