האמת הנוראה מכול

שלום לכל הקוראים והקוראות!

תודה רבה על התגובות שלכם מהפרק הקודם.

זהו כנראה הפרק האחרון שאני אעדכן לפני שאני נוסעת (אני נוסעת מחר בלילה).

אני אהיה בחו"ל במשך שבוע,ואתחבר הכי מהר שאני אוכל כשאחזור,לכן הפרק הבא יהיה בעוד הכי הרבה זמן שבועיים,לא פרק זמן ארוך.

קריאה מהנה!

XII:אהבה מפתיעה

אהבה מפתיעה יכולה להגיע מהבן אדם שאפילו לא חשבת עליו,היא יכולה להגיע מחתול רחוב,מילדך האהוב או מהמוכר בחנות. ג'יני עמדה מחוץ לביתה וחיכה לדאקו שיבוא לאסוף אותה למסעדה,בעוד כשליבה פועם מהר במיוחד. דראקו וג'יני יצאו מבמשך חודש,בהתחלה זה לא נראה כמו יציאות של בני זוג אבל אם הזמן הם התחילו להתקרב זה לזו. זה היה תהליך איטי ודראקו הבין,בגלל ששניהם רק לפני זמן מה סיימו מערכת יחסים ארוכה וכואבת. נשיקתם הראשונה עדיין לא הרחשה,אבל ג'יני נתנה לדראקו לשים את ידו עליה,או לחבק אותה ברכות. ג'יני לעולם לא זכרה שדבר זה קרה לה עם הארי,כאילו שדראקו הוא האהבה הראשונה שלה. ג'יני נמסה מחיוכו עם שיניו המבריקות,משערו הבלונדיני ומעיניו הבהירות. ג'יני הייתה לבושה בשמלה בצבע ירוק,שהתאים מאוד לשערה. השמלה הגיע לג'יני עד לסוף הברך והיא הייתה צמודה ביותר,על צווארה ענדה שרשרת פנינים שהביאה לה אמה לכבוד יום הולדתה העשרים. שפתיה היו בצבע אדום כדם,תוצאה מהשפתון ששמה עליהן. בשתי ידיה היא החזיקה תיק קטן בצבע שנהב,ובתוכו היו רק כמה דברים בודדים. ג'יני שמעה רעש מתקרב ומרחוק היא ראתה מכונית שחורה המגיעה לעברה. זה היה דראקו במכונית,והוא חייך אליה,אילו הוא רק ידע כמה חיוכו גורם לג'יני אושר. ג'יני חייכה חזרה ונכנסה למכונית,מתיישבת ליד דראקו. "נו,איזו מסעדה בחרת לנו היום?" שאלה ג'יני,מסתכלת על דראקו. היא הבחינה שחיוכו מסתיר משהו גדול,משהו גדול וטוב,"את תראי,זאת הפתעה." אמר דראקו וחייך אליה. ג'יני חייכה והסתכלה אל הנוף מבעד לחלונה של המכונית. ג'יני לא הבינה לאן דראקו לוקח אותה,היא לא הכירה את הדרך הזאת לשום מסעדה. 'אולי הוא לוקח אותי למסעדה מפוארת? התלבשתי בהתאם?' שאלה ג'יני את עצמה. כעבור כמה דקות הם עצרו בחניון מסויים.

"מה אנחנו עושים כאן דראקו? זה לא חניון של מסעדה." אמרה ג'יני,"לא. את צודקת. זה חניון של סרטים ציבורייים,זוגות אוהבים באים לכאן כדי לראות סרט,יש כמעט ליד כל חנייה מתקן. מכניסים מטבע של עשרה שקלים למתקן ומקבלים אוזניות." אמר דראקו. "אבל אמרת שהולכים למסעדה.. קולנוע?פה?" אמרה ג'יני מבולבלת עוד יותר. "אכן יקירתי,אכן. אני אלך לקחת את האוזניות ותכף אחזור." אמר דראקו ויצא מהאוטו. ג'יני הסתכלה על המסך,הוא הבהב והפרסומות החלו. "את יודעת ג'ין,היום יום חשוב בשבילי,היום אנחנו חוגגים חודש ביחד." אמר דראקו כשחזר למכונית,הוא שם את ידו על ג'יני. ג'ין. ככה דראקו קרא לה,הו,אילו הוא רק הבין איזו משמעות יש לזה גם מבחינתה. היא הסתכלה עליו,"רק היום יום חשוב בשבילי." היא לחשה,שמה לב ששפתיו מתקרבות עליה יותר ויותר. היא הריחה את הבל פיו,לימון. דראקו נישק את ג'יני בעדינות והרפה משפתיה כעבור כמה דקות. ג'יני הרגישה חמימות כששפתיהם נפגשו,והניחה את ידיה על ראשה. היא נישקה אותו,הפעם נשיקה מעמיקה יותר. כששפתיהם נפרדו הם עדיין היו מחובקים,ג'יני לקחה את האוזניות ושמה על אוזניה. "מה עם אוכל דראקו?" היא לחשה, "בשביל זה יש פיצה." הוא ענה לה.

הפרק הקודם		הפרק הבא