אהבה אמיתית - מהי?

נק מבט ניית'ן~
עבר כבר שבוע מאז שאני ואנג'ל התחלנו לצאת, ואני חייב לאמר שהיא מאוד מסורה לתפקיד. היא כל כך נחמדה ומוכשרת!

אם לא הייתי הומו, הייתי מתאהב בה. היא פשוט... כל כך יפה, נחמדה, מוכשרת, קופצנית, מוזרה ו-

רגע אחד. אני נשמע מאוהב.
אבל.. איך?

עד עכשיו התאהבתי רק בבנים! ומאז שבלייז שבר לי את הלב יצאתי רק עם בנים!

הייתכן שאני בי, ופשוט עם העדפה לבנים?

*פםפםפם*
כן, טוב, זה הגיוני...

או שאולי העמדת הפנים מבלבלת אותי?

נק מבט אנג'ל~
ניית'ן הגיע אחרי שלוש שורות, אז כמובן שאת תפקיד החברה שלו אני משחקת במסירות והנאה רבה. אני לא מופתעת שהתאהבתי בו באמת,

הוא ילד נהדר. חבל כל כך שהוא הומו ובחיים לא ירגיש ככה כלפיי.... אולי עדיף שאחתוך את זה עכשיו, לפניי שזה יחמיר ואתאהב בו לחלוטין.

זה מפחיד, כי נשבר לי הלב מספיק בחיים.

אבל... איך?

פשוט לאמר, "היי, תקשיב, לא עובד"? או אולי "אני לא מסכימה יותר לתת יד לעובדה שאתה מסתיר את הנטייה המינית שלך"?

הייתכן שאני באמת מתאהבת בו? אני והמזל ביש שלי!

*טרומבון עצוב*

כן, טוב, זה הגיוני...

או שאולי העמדת הפנים מבלבלת אותי?

נק מבט מאלפוי~
איך זה. שכל הבנים שיצאו עם אנג'ל כל כך מכוערים?! היחיד שעוד בנות רוצות זה ניית'ן הזה. פפפפ. שילכו לעזאזל שניהם.

"מאלפוי, מאמייייייייייי!" קראה כריסטי ונכנסה לחדר, לבושה כמו איזו ניצבת ב"שיר הזונות" מהמחזמר שבו אנג'ל משתתפת:

חצאית אדומה קצרה, גופייה אדומה וג'קט עור שחור עד לקצה החצאית. אני חייב להודות... שהחדשות בפיה היו משמחות.

"החבר החדש של של אנג'ל זה האקס ממנו פחד בלייז! אז... אנחנו עומדים לצאת באופן רשמי! סורי נוט סורי מאמי!" היא אמרה,

נישקה אותי נשיקה ארוכה לפרידה (לא עצמתי עיניים), והלכה משם. אפילו לא חיכיתי שהיא תצא מהחדר והתחלתי לצרוח "יששש!".

היא הסתובבה אליי בפרצוף נעלב, ואז חייכה וזקפה לעברי אצבע משולשת. טוב, האמת שהציפון משולשת, לא האצבע אבל...

איזה יופי! סוף סוף! אבל עכשיו אני חייב לכבוש את אנג'ל.

אם אני לא אצליח...

זה ינגוד כל חוק מאלפויי קיים!
לא אוותר!

לעולם!

לעולם!

לעולם!

לעו-

"מאלפוי, שיניתי את דעתי" קטעה כריסטי את מחשבותיי. "אתה ואני נתמזמז מאחוריי הגב של בלייז".

לם! המשכתי לאחר שגלגלתי עיניים לעברה.

איזה כיף!!!!!!!!!

לא.

והנה הפרק ה........... שנתי? אדק כמה זמן עבר וואו.
סליחה על העדכון פעם בנצח....

הפרק הקודם