לנשום עמוק

אסלן עומד בפתח הדלת.

"אלבוס, אני יכול להחליף איתכם מילה? ותביא גם את הרמיוני. " אומר אסלן. דומיניק ואלבוס מסכימים, מנומנמים כמובן, ומביאים איתם את הרמיוני.

"הרמיוני, כמה טוב לראות אותך, " אומר אסלן. "מה עם רונלד? הכל בסדר? "

"היא הרמיוני אחרת, אדוני, " אומר אלבוס והרמיוני מאדימה. היא הייתה מתה שהאופי של "הרם - און - ניני" היה האופי שלה. חכמה, טובה אך קשוחה, מתנשאת ודבקה במטרה.

"אה... מצטער, את פשוט כל כך דומה לה, " מחייך האריה. "ואתה ממש דומה למישהו שאני מכיר, אלבוס... "

"אני הבן של ג'יני והארי פוטר, " אמר בגאווה.

"אה! הבן של הארי פוטר, אני מתקשה להאמין! למרות שאתה דומה לו מאוד...  אותם עיניים ושיער, ממש קופי... "

"טוב, בכל מקרה," המשיך האריה בעל הרעמה הזהובה והשמשית. "אני רציתי לשאול אתכם משהו הרבה זמן, אבל גם הבנתי שלא באתם לנרניה בשביל נופש. "

"נכון, " אומרת הרמיוני, ומתיישבת לצד אלבוס. "אנחנו רצינו לשאול אותך משהו, רק אם אתה יודע: אתה מכיר מישהי בשם גרייס? "

"נשמע לי מוכר, כן... גרייס הייתה מישהי שהתגוררה פה, ליד הארמון, נהגה לבוא ללוסי. לא שאני מרבה לרכל, אבל היא הייתה ממש מרושעת... קרה וקשוחה... והיא גם הבת של מישהי... מישהי שמתה לפני שנים רבות מאוד, ואנחנו לא מרבים להגיד את שמה... היא כמו וולדמורט בזמני הוריכם, אתם יודעים מי זה? "

שלושתם הנהנו בריכוז.

"מלכת השלג, " לחש. "אנחנו לא מפחדים שתחזור או משהו כזה, אנחנו פשוט לא אומרים את הזה. "

"אה, אוקיי, אין לנו בעיה... נכון, ניק, אל? "

שני הבנים הנהנו בפיזור דעת. הם וודאי חשבו מה יקרה (רעיון טיפשי) אם וולדמורט ומלכת השלג יתאחדו.

"טוב, מסרו ד''ש לרונלד, להרמיוני, להארי ולג'יני, ילדים. להתראות. " הרמיוני חזרה לחדרה בפיהוקים.

"אני הולך לישון. " אומר דומיניק.

"נפתור הכל מחר בבוקר. ניסע עוד שלושה ימים. לילה טוב. "

הפרק הקודם		הפרק הבא