לזכרו של הארי פוטר <גמור>

וואו.

יש לכם מזל שאני נחמדה.

ויתרתי לכם על תגובה וגם הבתי פרק ארוך.

אבל לרוע מזלכם זה פרק אחרון (אל תדאגו יהיה אפילוג)

תהנו.

לזכרו של הארי פוטר:










דראקו פקח את עיניו.
הוא היה בתוך חדר לבן.
היו שם שולחנות ופופים.
והמון המון ריבועים שחורים!
אבל כמות האנשים...
הוא ראה אישה ג'ינג'ית בעלת עיניים ירוקות,שדראקו זיהה כלילי פוטר.
ועוד אישה בעלת שיער קצר בצבע ורוד מסטיק.
הוא זיהה מכרזות המבוקש את סיריוס בלק.
והוא ראה לידו את פרופסור לופין.
וגם פרד וויזלי היה שם.
והוא ראה גם את ג'יימס פוטר!
גם האגריד וסנייפ ודמבלדור.
ואז הוא ראה את הארי מתקדם לעברו.
"מאלפוי, מסתבר שדמבלדור טעה והנבואה דיברה עליך. אז אתה צריך לחזור לשם ולהרוג את וולדמורט ו-... אוף פרופסור אני לא מקריא את זה!" צעק הארי לעבר דמבלדור.
"אז העיניין הוא שאתה יכול להחליט אם לחזור ולהרוג את וולדמורט או להישאר כאן ושם בחוץ להפוך לצמח" סיים הארי.
סנייפ התחיל לדפוק לעצמו על הראש.
לילי הגניבה חיוך לעבר ג'יימס שהתפוצץ מצחוק.
פרד וסיריוס נפלו אחד על השני.
לופין חייך חיוך רחב והתאפק שלא לצחוק.
האישה בעלת השיערה הקצר לא הצליחה והתחילה לצחקק.
דמבלדור נאנח.
האגריד שיהק.
"ניראלי שאני חוזר..." התחיל דראקו.
"רק שתדע פגעה בך מאחור קללת עילוף והקללה ההורגת פספסה אותך במילימטר גם לא היינו מאפשרים לך להישאר במילא אז ביי." לפני שדראקו הבין מה הארי אמר הכול נעלם.











"סקטומוספרה!"
"אבדה קדברה"
הוא שמע את הצרחות.
הוא שמע משהוא נופל לידו.
מרוב אבק הוא השתעל.
הוא באיטיות פקח את עיניו.
הוא ראה את אמו נילחמת.
הוא ראה את גופת אביו.
הוא ראה את ג'יני.
היא נילחמה מול שני אוכלי מוות.
"אבדה קדברה!" הוא הרג אחד בדיוק באותו זמן שבו ג'יני הרגה את השני.
"דראקו!" היא צרחה וקפצה עליו בחיבוק.
"דראקו!" צווחה אימו וחיבקה אותו אף היא.
"אני חייב להרוג את וולדמורט." אמר דראקו קצרות ורץ לעבר האולם הגדול.
שם נלחם וולדמורט.
הוא בדיוק פגע בטרלוני בקללה ההורגת.
דראקו כיוון את שרביטו כלפי וולדמורט.
"אתה! חה! אתה הוא זה שינסה להילחם מולי." צחק וולדמורט.
כאילו כול הטירה שמעה אותו כולם נאספו האולם והפסיקו להילחם רק בההו.
"כן אני!" הכריז דראקו.
דראקו וולדמורט הסתובבו זה סביב זה.
"אתה באמת חושב שתצליח להרוג אותי?" שאל וולדמורט.
"טוב יש משהוא שאתה לא יודע ואני כן." אמר דראקו.
"ומה הוא?" שאל וולדמורט.
"שדרמות זה דבר שממש לא עוזר בקרב." חייוך התפשט על פני דראקו.
"סליחה?" שאל וולדמורט המבולבל.
"זה אומר ש-... אבדה קדברה!" וולדמורט לא הספיק להתגונן.
"זה אומר שבזמן קרב עדיף לפעול ולא לדבר." השלים דראקו את המשפט.
וולדמורט נפל אחורה.
לחלקיק שניה כולם עיקלו את מה שקרה ואז...
התשואות הרעידו את הוגוורטס.
השמחה פשטה בקרב כולם.
ואחרי ימים של שמחה ג'יני שאלה את דראקו "ומה יהיה עכשיו?"
דראקו חייך וענה "שקט." 

הפרק הקודם		הפרק הבא