שאלות

פרק אחרון, עוד פאנפיק יעלה בהמשך, תודה לכללללל הקוראות/קוראים. 
-------------------------------- 
עיפרון נוצה שהיה עטור ביהלומים קטנים, על גבו רשום באות קטנה את האות H. 

Hermione. 

רון השתמש בזה, לכתוב מכתב אחרון להרמיוני. 

"היי, חברה שלי. היום הוא יום ההולדת שלי, אני בן 23. מחר אני מתחתן, מחר אני מתחתן עם מישהי שהלוואי והיא הייתה את, אהובתי. זוכרת שהסכמנו שנהיה ביחד, לתמיד תמיד, עד שנזדקן, אבל זה לא קרה. הרמיוני שלי, מחר אני מתחתן. מחר אני מתחתן עם מישהי שהיא לא את..... אני מתחתן גבריאלה דלאקור, אחותה של פלר. אני אוהב אותה, אבל לא כמו שאני אוהב אותך. יש בה תכונות טובות, אבל לך את הכי טובות. היא יפה, אבל את יותר. אני כל כך אוהב אותך הרמיוני. לילה טוב, אספר לך את החוויות מחר." רון כתב במרץ, דמעותיו זלגו ללא הפסקה. 

"אתה בא לישון?" שאלה גבריאלה. 
"כן, כבר. אני רק יוצא לסיבוב וחוזר." אמר רון והחביא את הפתק מאחורי גבו. 

"עדיין כותב לבוצדמ-להרמיוני הזו? היא מתה כבר שנים, תתגבר על זה." אמרה בתוקפניות גבריאלה. 

רון ניסה לכבוש את כעסו והצליח. 

"אני כבר חוזר." רון קבע והלך. 
--
הוא הניח לה פתק ליד הקבר, מוסיף בשרביטו עיטור לב קטן. 

וכמו כל מכתב ששלח, לאחר שנייה הופיע אות חריטה שחור על הקבר הלבן כאות תודה. 

אך לאחר זה נעלמו האותות. 

רון חזר הביתה, והלך לישון, מצפה ליום הגדול שיהיה לו מחר.... בלי הרמיוני.
-------------------------- 
האוהל הלבן היה גדול
"האם אתה מסכים לקחת את גבריאלה דלאקור לאישה?" שאל הכומר. 

"כן, אני מסכים." ברגע שרון אמר שהוא מסכים גברת וויזלי עשתה פרצוף חמוץ, והארי רק חייך. 

"האם את מסכימה לקחת את רונלד ביליוס וויזלי לבעל?" 

"כן, אני מסכימה!" אמרה בהתלהבות גבריאלה, שמלתה הצחורה והלבנה מקפצת. גבריאלה הייתה כל כך יפה. 
היא התאפרה כמעט מושלם ראו את האור שבלחייה ואת עינייה הכחולות כל כך, כי רק האיפור של הרמיוני היה מושלם.

"רון, כמו אחי. מאחל לך את כל הטוב שבעולם, שתזכה לאושר ורק אושר." בירך אותו הארי והביא לו חיבוק גדול. 

רון הודה לכל המברכים, אך בליבו הרגיש מעט צער כי לא התגבר על הרמיוני.. 

בסוף הערב אחרי ריקודים ושמחות, רון וגבריאלה חזרו לביתם. 

"וואו! היה כל כך כיף ושמח בעלי." אמרה גבריאלה ונשקה לו ללחי. 

"כן, היה שמח מאוד א-אשתי." אמר רון בעצב שהוא מן שמחה. 

גבריאלה נכנסה להתקלח ורון כתב את המכתב שלו. 

"הי, הרמיוני. היום נישאתי לגבריאלה. היה כיף ושמח בחתונה, אך אם זו היית את זה היה יותר שמח, אני עדיין לא התגברתי עלייך, שתדעי לך... הלוואי והיית חיה עכשיו.." אמר רון אך עדיין לא סיים לכתוב.

"אבל אני כאן לידך, תמיד לידך." לחשה הרמיוני אך רון לא ראה אותה, הרמיוני הייתה רוח שקופה. 


"איך הלכת לי ככה?" אמר רון לעצמו.

"לא הלכתי, אני כאן לידך.." אמרה הרמיוני אך רון לא שמע אותה, היא הייתה רוח.. 

"לילה טוב, רונלד." 

לילה טוב גבריאלה." אמר לה רון וכשגבריאלה צללה לשינה עמוקה, רון לחש לעצמו: 

"לילה טוב, הרמיוני." 

"לילה טוב, רונלד." לחשה לו. 

"אל תלכי...." מילמל שוב. 

אבל היא כבר הלכה.

------ 
ופה נגמר הפאנפיק שלנו. אעלה עודדדד! תודה לקוראים שלייי

הפרק הקודם		הפרק הבא