סוד הקסם היהודי

בס"ד

כן, זה פרק קצר... לא יכולתי למתוח אתכם יותר מדי. אני לא יודע מתי יהיה לי זמן לפרסם עוד פרק אז זה מה שיש בינתיים, ועדיף פרק קצר מאשר להישאר במתח.
על מי אני עובד? גם הפרק הזה נגמר במתח, למרות שהוא קצר... 

הנשיקה הייתה בלתי נמנעת. אילון שעצם עיניים בפחד הרגיש את שפתיו נפגשות בשפתיו הבוערות משום מה של עומר. ידיו קפאו. ראשו נאטם. פתאום כל מה שענין אותו היה מה שקורה לו מתחת לאף, פשוטו כמשמעו. הוא הרגיש חמימות פתאומית בכל גופו, והרגיש את שפתיו הלוהטות של עומר נוגעות בשפתיו שלו. המחשבה הזאת שהוא ועומר מתנשקים גרמה לו להרגיש משהו מוזר ולא מוסבר. הוא הרגיש את גופו של עומר קרוב כל כך לשלו, הוא הרגיש את נשימותיו החפוזות.

בסופו של דבר השפתיים של עומר התרחקו מהשפתיים של אילון. הוא שם לב שהמגע ביניהם ארך פחות מרבע שניה, רק כתוצאה מהכישוף, אך זה הרגיש לו כמו נצח. אילון שם לב שכל גופו מכוסה זיעה קרה.

"איזו נשיקה סוערת!" קולו של סתיו הקפיץ בבהלה את אילון, "יכול להיות שלאילון מלמד ולעומר לוי יש משהו לספר לנו?"

איש אינו שמע את סתיו שעמד לו בעמדת די-ג'יי מוגבהת לבדו מלבד אילון ועומר, כי כל השאר היו עסוקים בנשיקות דביקות וגם המוזיקה החזקה מנעה מאילון אי נעימות. "פחות לא כולם נעצו בנו מבטים," חשב אילון.

עומר ואילון נשארו לעמוד באותו מקום בלי לזוז. אילון הסתכל על עומר במבוכה.

עומר, לעומת זאת, צחק. "עכשיו יש לי משהו למחוק מהTO DO LIST שלי, לא ככה?" הוא אמר בחיוך. שאר החוגגים שבו לרקוד בהדרגה ולא שמו לב לאילון ועומר.

אילון זע באי נוחות. המחשבה על כך שהוא ועומר התנשקו גרמה לבטן שלו לבצע תרגילי אקרובטיקה מפארים.

"היי, מישהו פה עבר חוויה," רומי ניגשה לעומר, "איך היה?"

"היה קסום!" עומר צעק. אילון גיחך לעצמו כשהבין את משחק המילים אבל כנראה שעומר בכלל לא שם לב לכך.

"כן? נהנית?" שאלה אותו רומי. עומר ניגב את שפתיו ואמר: "מתי בפעם האחרונה יצא לך להתנשק עם גבר?"

"לפני שלוש דקות בערך, איתי," תלמיד כיתה י' הגיע לשם וכרך את זרועו מסביב לרומי. "אז אתה ההומו הקטן," הוא אמר והצביע על אילון.

"מה? די! אני לא-!" אילון אמר ופנה לצאת משם, אך אז נזכר שהוא לא יכול.

"היי! זה לא יפה, גיא!" רומי נזפה בגיא וקרן אור סגולה-כחולה עברה מגיא לרומי.

"מה?!" עומר הביט בפליאה במה שקרה.

"אני מדריכה, מותר לי," רומי חרצה לעברו לשון והיא וגיא שבו לרקוד.

"היה קצר וקולע,  לא ככה?" עומר צחק.

"כן, היה קולע..." אילון אמר מהורהר. הנשיקה כבר פחות הציקה לו, למרות שטעם השפתיים של עומר עוד נשאר בו, אבל הוא שם לב למשהו מוזר.

"תגיד, עומר," אילון אמר פתאום, "איך זה יכול להיות שסתיו לא היה חלק מהכישוף?"

"על מה אתה מדבר? הוא נישק את החברה של רומי!" עומר אמר אבל אילון בציע על אותה אחת שעמדה בצמוד לנער בן גילה שרקדו יחד, צמודים.

"היא הייתה איתו, לא עם סתיו," פסק אילון.

"וואלה... איך זה יכול להיות? שנשאל אותו?" שאל עומר.

"אתה באמת חושב שהוא יענה לך?" אילון שאל את עומר, "אסור לבטוח בסתיו הזה."

"הו, אתה סתם קטנוני," עומר אמר והחל ללכת לכיוונו של סתיו.

"פטריפיקוס טוטאלוס!" אילון שלף את שרביט השמיר שלו ונעל את גופו של עומר. לאחר כמה שניות אילון המבוהל שחרר אותו ועומר נפל בחבטה על הרצפה לקול צחוקן של כמה תלמידות שעברו שם.

"סליחה," מיהר אילון להתנצל, "אני, אני לא התכוונתי..."

"זה בסדר," עומר אמר כשנעמד וניקה אבק ממכנסיו, "אני לא הבנתי כמה זה קריטי לך שלא נלך לסתיו. טעות שלי. איפה הוא בכלל?"

והשניים ראו את סתיו נעמד ליד אחד הוילונות שליד חלונות חדר המועדון, מביט לצדדים כאילו בודק שאיש אינו רואה אותו ונכנס מאחורי הוילון. אילון ועומר בחליפו מבטים מבולבלים. לאחר כמה שניות הם שמעו את זוהר, חברו הטוב של אילון, צועק: "כולם לפתוח את הפנסיב! סתיו העלה לשם סרטון של הרגעים הגדולים של המסיבה!"

"וואו! סרטון!" עומר התלהב, "זה מה שהוא עשה שם!" ומיד הם ראו את סתיו יוצא מאחורי הוילון. אילון עדיין חשב שמשהו אינו כשורה, הרי לא ייתכן שזה כל מה שעשה שם, ולכן הוא שאל את עומר מה זה פנסיב.

"אה," עומר החל לענות לו כשרבים מסביבם כיוונו את שרביטיהם למוחותיהם וקראו "ויזיונוס!", "זה משהו כזה שנכנסים ויש שם את כל החברים שלך ורואים כל מיני פוסטים שהעלו ותמונות וסרטונים ויש דפים מצחיקים כאלה, ו-"

"אה, כמו פייסבוק של קוסמים?" אילון שאל.

"מה זה פיסבוק?" שאל עומר בבלבול. "עזוב, תחזיק לי את היד ותתרכז."

אילון החזיק את ידו של עומר, יד חמימה ורכה למגע, ועומר לחץ את ידו חזק חזק כששלף את שרביטו וקרא: "ויזיונוס!"

זה היה ממש כמו אז, ביום הראשון ללימודים, שאילון כאילו דמיין משהו שלא הכיר, ראה משהו וגם ראה את המציאות באותו הזמן. זה היה גיבוב של סרטונים, תמונות ופוסטים כמו בפייסבוק רק שהם שכבו להם בבלאגן.

"בוא נראה את מה שסתיו העלה, ואל תעזוב לי את היד כי אז אתה תצא מהפנסיב," עומר אמר לאילון כשהעיף כל מיני פוסטים לכל הכיוונים עד שמצא סרטון ונגע בו. זה היה הסרטון של סתיו שנפתח בכותרת "מצעד נשיקות הסילבסטר".

"אוי לא..." אילון מיד אמר.

"נו, בקטנה," עומר אמר והסרטון החל לרוץ כשראו את הקפטנית של קבוצת הקווידיץ' שלהם, לינה באדרי, מתנשקת עם אחד מהשביעיסטים ליד הכיתוב "מקום 10". אילון הרגיש שהוא יודע מה יחכה לו במקום הראשון ועזב את ידו של עומר.

"מה, למה? חבל..." עומר אמר כשראה שאילון עזב אותו אך המשיך לבהות בחולמניות באוויר עד גמר הסרטון. אילון ראה שלאט לאט יותר ויותר אנשים נועצים בו ובעומר מבט והוא התרחק ממנו לאט לאט, גורם לעוד ועוד זוגות עיניים להסתכל עליו, מבטים משועשעים, מלגלגים, עצובים, מזועזעים, מבטים שגרמו לאילון להרגיש איך פניו בוערות. כל מה שרצה לעשות זה לברוח משם אך לא היה לו איך, הוא לא היה יכול לצאת מהמסיבה עד שתיגמר. מבלי ששם לב אילון הגיע לקיר החיצוני ומיהר להתעטף בוילון כדי שלא לספוג עוד מבטים, ובאמת ברגע שעטף עצמו בוילון הכל השתתק. אילון שם לב שגם אורות המסיבה וקולות הצחוק נעלמו. הוילון הכחול-סגול נותר עומד, חשוך וחסר חיים. אילון הביט סביבו. מאחוריו לא היה חלון.

זה נראה היה כאילו הווילון היה בקצה מסדרון לבנים בעל תקרה קמורה. ריח של טחב היה שם ובין הלבנים הייתה ירוקת כזאת כמוש אילון ראה פעם בים. הוא גם שמע איושת לים מרוחקת. המסדרון היה ארוך כל כך ובסופו היה עיקול כך שאילון לא היה יכול לראות מה יש בסופו. המסדרון היה מואר בלפידים מוארים שחוברו לקירות ומשום מה היו גם נורות פלורוסנט מהבהבות בתקרה.

ואז זה קרה.

הנורות הבהבו וכבו. משב רוח כיבה גם את הלפידים.

"פולשים... יש פה פולשים...." נשמעה לחישה כבדה מהמשך המסדרון ואיתה קול צעדים כבדים. אילו המשותק הרגיש שהוא לא יכול זוז.

"אני רואה אותך... אילון מלמד..." המשיך בעל הקול ללחוש, "תלמיד בבית רהב... אינך אמור להיות כאן... הסתלק לפני שתימצא..."

אילון הרגיש את רגליו נושאות אותו החוצה משם אל מאחורי הוילון עוד לפני שמוחו פקד על רגליו לעשות זאת. הוא חזר אל המסיבה רק שלא הייתה שם מסיבה. חדר המועדון שב להיראות כמו חדר רגיל. נותרו שם רק כמה חוגגים בודדים. אילון ראה שהדרך לחדרי השינה פנויה והוא רץ לחדר השינה שלו כשהוא חוצה את חדר המועדון וגורר אחריו גל קריאות של "היי! זה הילד מהנשיקה הזוכה!!" ועוד שלל כינויים שאיני יכול להעלות על כתב כי טרם נמצא דירוג פאנפיקים שיאשר מילים כאלה.אילון רץ לחדר השינה שלו, נכנס למיטתו והתכסה בשמיכה, מנסה להרדם. מליוני שאלות צצו במוחו, כמו איך יש שם מסדרון, מה סתיו עשה שם, מה זה הקול הזה ואיך הוא זיהה אותו, לאן המסדרון מוביל, איך זה יכול להיות שהמסיבה נגמרה כל כך מהר אם אילון בקושי היה שם (אכן שעון הראה לו שהשעה היא חמש לפנות בוקר) ועוד ועוד שאלות, אך אילון החליט שכעת מוטב שיישן והוא אכן נרדם לשינה עמוקה ונטולת חלומות, כשבמרחק מטרים ספורים ממנו באותו החדר ישן עומר שאותו נישק חמש שעות קודם.

הפרק הקודם		הפרק הבא