זהירות! מוגל בדרך

זה היה בוקר סגרירי וגשום.
דייב התגלגל בהנאה בתוך שמיכת הפוך החמה שלו.
הוא לא רצה לצאת מהמיטה.
הוא רצה להישאר שם כל היום.
כן חברים, זה היה יום שבת.
"הו דייייב" אמר קול לידו "תתעורר".
דייב התהפך במיטה וניסה לחזור לישון.
"לא מתעורר?" אמר קול נוסף "נאלץ בסופו של דבר להעיר אותך".
בקול בום קטן דייב הרגיש שני אנשים קופצים עליו.
"אאוץ!" הוא צעק.
הוא התיישב במהירות וראה את הארי ורון ,נרגשים מתמיד, עומדים מולו.
"מה קורה?" הוא שאל.
"שום דבר מיוחד... רק המבחנים לקבוצת הקווידיץ" אמר הארי בציניות.
"אההה..." אמר דייב, כשהוא נזכר בהסברים הארוכים של שניהם על קווידיץ.
"יורדים לאולם?" שאל רון.
"כן" ענה דייב.

ארוחת הבוקר עברה והם היו בדרך למגרש הקווידיץ.

דייב החליט להבחן לקבוצה.
נכון, הוא לא שייך, אבל הוא רצה לנסות לעוף על מטאטא.
זה בטוח יהיה כייף.

הם הגיעו למגרש והארי התחיל לעבוד.
דייב חיכה בצד שיגיע תורו להבחן.
אחרי שבחרו רודפים הגיע תורו.
חובטים.
דייב עלה על המטאטא כשהוא מחזיק מחבט עץ גדול.
הוא עלה ועלה.
הוא הביט מסביבו מחפש מרביצנים.
הוא ראה אחד.
המרביצן התקרב אל דייב במהירות מפחידה.
דייב הכין את המחבט.
המרביצן היה במרחק של מטר מפניו של דייב.
דייב חבט הכי חזק שהוא יכול.
המרביצן עף לצד השני של המגרש.
לאחר המבחנים המתישים הם החלו ללכת לכיוון הבקתה של האגריד.
דייב נבחר לחובט ורון נבחר לשומר.
הם חצו את המדשאות.
הבקתה הקטנה כבר נראתה באופק.
הם דפקו על הדלת.
אחרי כמה צעקות (אין לי כוח לפרט, תסתכלו בספר השישי של הארי פוטר בעמוד208-209)
הם נכנסו פנימה.
הם דברו עם האגריד ובאמצע השיחה הוא התחיל לבכות (עמודים 210-212).
הם יצאו מהאגריד בשעת ארוחת הערב והלכו לאולם הגדול.

הפרק הקודם		הפרק הבא