מתוסבכת

"דראקו", דמבלדור אמר. דראקו מיד התקשח אך התחיל ללכת לכיוון הדלת, הבין מה האיש הזקן רצה ממנו גם ללא צורך בהסבר. לאחר כמה שניות של שתיקה והמתח ההוא באוויר שסירב לעבור, דראקו יצא מן החדר. 

הוא אפילו לא הסתכל לכיוון שלי, חשבתי.. "גרייס", הפרופסור התחיל לדבר, "את כמובן כבר יודעת על ארבעת הבתים בהוגוורטס. האם סיפרו לך גם על תהליך הקבלה לבתים..?"

"אה...." אני ממלמלת, טיפה מבולבלת ולא מצליחה לחשוב. "אני מבין", הוא חייך לכיווני והמשיך לומר בצורה מעודדת במיוחד: "זה מה שחשבתי." 

הוא הביא אותי אל חדר פנימי בתור המשרד שלו, אך בחדר היה רק דבר אחד- מצנפת מטונפת וקרועה. אם קודם חשבתי שהייתי מבולבלת אז עכשיו אני אפילו יותר, אם זה בכלל אפשרי..

"אממ... ס-סליחה, א-אד-וני.." ניסיתי לייצב את הקול שלי, שרעד והמשכתי לדבר, "מה בדיוק א-נחנו עו.. עושים כאן?" שאלתי. הוא הביט עלי בחיבה ופתח את פיו לדבר: "כאשר אעזוב את החדר, אני רוצה תחבשי את המצנפת."

הנהנתי למרות שלא הצלחתי להבין מדוע הוא רוצה שאני אחבוש את  המצנפת הישנה הזאת. אבל לפני שאפילו שמתי לב, דמבלדור נעלם. 

אני עומדת בחדר, לבד. בוהה במצנפת ההיא ושום מחשבה לא עוברת בראשי. הושטתי את ידי בעדינות אל המצנפת ופעימות לבי התחילו לדפוק מהר יותר ומהר יותר, אני לחוצה יותר מידיי ושוק קטן נשלח אל רגלי.

אני מתיישבת, כשהמצנפת כבר בידי ואני בשיניים חשוקות מנסה להתעלם מהכאב, יקח לי זמן להתרגל לזה, אם בכלל. אני נשענת על אחד הקירות וחובשת את המצנפת. יש דממה.

המממ... לחישה קטנה שהפרה את הדממה נשמעה. הבחירה קשה. כלומר, מצד אחד יש לך יכולת ללמוד ולנצל את הכישורים שלך בצורה הטובה ביותר ברייבנקו, אחרי הכל- ניתן לראות את האינטילגנציה הטבועה בך.. אך מצד שני יש בך גם תכונות שבלתי אפשרי להתעלם מהן של נאמנות וחברות. רייבנקו? הפלפאף? לא, את בטח טועה.. חח מבינה? העיניין הוא כזה: אני לא חכמה מספיק בשביל להשתייך לרייבנקו ובכלל אני לא תחרותית, אבל הפלפאף?

אני הרגתי אנשים. את בטוח טועה... דמעה קטנה זלגה על לחיי. את לא הרגת אף לא אחד בכוונה.. ובכלל, את הרבה יותר חכמה משאת מתארת לעצמך. אני חושבת שהסביבה של רייבנקו תעשה לך טוב- אולי תעודד אותך להיות תחרותית  יותר ותדחוף אותך להצלחה.. כמובן, זה תלוי רק בך. והפלפאף?, אני שואלת. הפלפאף יחזקו אצלך את התכונות שאת הכי מעריצה. למרות שאני אישית חושבת שסביבה כמו רייבנקלו תועיל לך יותר בעיקר עם כוחות כמו שלך, אני חושבת שאת נוטה יותר לכיוון של הפלפאףף!!!

מילתה האחרונה נשמעה בחוזקה בכל החדר- הפעם לא רק במחשבתי. אני עדיין יושבת, מנסה להרגיע את הנשימה שלי, שהייתה נוקשה. הפלפאף.. אני חושבת לעצמי ומצחקקת.

אני מסתכלת לתקרה בחיוך גדול ואני כבר לא מצליחה לשמור את הדמעות בפנים. אולי אני לא אדם כל כך רע אחרי הכל....

מצטערת על הפרק הקצר, לא חשבתי מראש על האורך פשוט כתבתי ומה שיצא יצא.

הפרק הקודם		הפרק הבא