ביתו של דראקו מאלפוי

  אין נ.מ, אני מספרת.

כשג´יימס הסיר את גלימת ההיעלמות הוא ואלבוס ניצבו לפני קיר שלידו היתה תמונתו של ברנבס השוטה שמנסה ללמד טרולים לרקוד בלט. ג´יימס הלך פעם, פעמיים, שלוש...  אני רוצה להגיע למקום שבו מוחבא הכל. חשב ג´יימס. כשפקח את עינו לפניהם נצבה דלת גדולה מאוד עם הרבה קישוטים, וג´יימס ואלבוס נכנסו, ואחריהם עוד שני דמויות מעורפלות.

 ***

סקורפיו ולוסי עמדו שניהם בשקט חרישי ליד אלבוס וג´יימס, מוסתרים היטב מאחורי ארונית גדולה. ג´יימס הביט בשעון בקוצר רוח. "מה הם עושים?" לחש סקורפיו. "לא יודעת", לחשה לוסי בתשובה. "נראה כאילו הם מחכים למשהו..." ואז, כעבור דקות ארוכות, נשמע רעש של קולות הולכים ומתקרבים מכיוון הארונית. מישהו יצא משם... זה היה טים קווירל. הוא הסתכל סביבו וראה את ג´יימס, אלבוס, סקורפיו ולוסי. "מי זה, ג´יימס?" ג´יימס לא ענה. עוד מישהו נכנס... זה היתה רוחו של ואנדרולו גונט. טים קווירל וואנדרולו הביטו אחד בשני והחלו להטיל קללות לכל עבר. כשהקללות פגעו בדבר כלשהו נשמע רעם כמו ירייה. חפצים התנפצו וצעקו נשמעו, גופים נפלו לארץ ואבק רב מילא את החדר. כעבור כמה שניות היו ג´יימס, אלבוס, סקורפיו ולוסי מחוסרי הכרה.

***

הם התעוררו כשהם קשורים אחד לשני בתוך מעין מרתף- כלא תת קרקעי. בפה שלהם נתחב סמרטוט. לפתע יד נתחבה מפתח קטנטן בדלת וזרקה אל החדר ארבע קערות מרק דלוח.

הפרק הקודם		הפרק הבא