באי קטן באוקיינוס

----------------------הפאנפיק נכתב מחדש. ממליץ לכם להתחיל לקרוא ישר מפרק 15.-----------------------

קוראים יקרים שלי , לא השארתם תגובות בפרק הקודם , ועבר לא מעט זמן ... והתגובות זה מה שנותן לי את הכח לכתוב , מראה לי מה אתם חושבים על הפאנפיק , הצעות לשיפור לפעמים , חיזוקים . זה מאוד חשוב לי ... תפרשו את זה איך שתרצו . תהנו מהפרק ! מצטער שלקח לי המון זמן לכתוב אותו . 

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

יונתן לא התחיל לאכול . הוא רק עיכל את מה שהוא שמע עכשיו .

דפנה ואסף הגיעו אליו ואל יואב .

"הוא יודע "אמר אסף .

"אולי הוא יודע , אבל לא כל מי שיושב כאן צריך לדעת !" לחשה דפנה .

"ואבי , נאנוח מירציך רדלב . ואב ערג צדל " אמר אסף . נראה שיואב הבין אותו , כי הוא קם והלך אחרי אסף לעבר הדלת של האולם ; לא נראה שיש שם מישהו .

"נראה שהם כן מבינים אחד את השני " אמרה דפנה .

"לאן הם הולכים ?" שאל יונתן לאחר שיואב ואסף נעלמו .

"לא יודעת " אמרה דפנה .

"טוב , אני רעב " אמר יונתן ולקח צלחת . הוא התחיל להסתכל סביב לבחון מה יש .

השולחן היה מלא בכל טוב , כל מה שהיה אפשר לדמיין לארוחת בוקר , ואף מה שלא תדמיין שיהיה בארוחת בוקר .

היו שם מגוון מאכלים , כגון : סלט פירות , סלט ירקות , פשטידות למיניהן , קישואים , פנקייקים , גפילטעפיש (כשהמבט של יונתן נתקל בו הוא העווה את פניו) קורנפלקסים מכל הסוגים , גזר גמדי שמשך תשומת לב כי הוא קיפץ ורקד מסיבה לא ברורה וכולם ניסו לתפוס אותו , אולי זו היתה התעמלות של הבוקר הזה .

יונתן לקח מהכל (מלבד הגפילטעפיש) והתחיל לזלול .

_____________________________________________________________________________

"אז חרגנו מעט ממנהגנו , והלכנו אל מדושי . לאחר שהתברר לנו שהוא יודע שנכנסנו לשם , על פי ההיגיון , אם ניכנס שוב הוא ידבר איתנו באופן אישי "אמר יואב .

הם היו בחדר המועדון , בדיוק חזרו מארוחת הבוקר .

"אז לאחר האוכל הלכנו אל מדושי , ונראה שהוא ציפה לנו . נכנסנו , והוא אמר "שלום , יואב ואסף . בואו , התיישבו . לשם מה באתם לכאן ?" אך לפי נימת הדיבור שלו , הוא כבר ידע . אז שאלנו אותו לגבי החדר , מה הוא עושה שם , למה הוא שם , וממתי הוא שם , והוא לא הסכים להגיד לנו . אז שאלנו אותו לגבי אישור כניסה בפעם השנייה , והוא הסכים ואף הוסיף ואמר כי יש לנו אישור כניסה תמידי , אבל אמר שאנחנו לא צריכים ליווי מורה , אך לא הסכים להגיד למה . ואז הוא כתב את זה ונתן לנו " אמר אסף . הוא החזיק בידו פתק מרובע קטן , משובץ כמו דף ממחברת מתמטיקה , עליו נכתב בכתב יד גדול ולא מאוד קריא . יונתן ניסה לפענח כל מילה שלוש פעמים לפני שהבין אותה .

"אני , מדושי טנשי , מנהל בית ספר בקאנג'י לכישוף ולקוסמות , נותן בזאת את רשותי לאסף , יואב ודפנה מרום וליונתן אורן להיכנס אל החדר שמימין למרתפים ללא ליווי מורה . X  מספר שורות , לא כולל זה "

"זה מאוד קצר " העירה דפנה .

"מה זה אומר "X  מספר שורות , לא כולל זה " ?"

"לא יודע , זה בטח יתברר שם . אז בואו נלך כבר לחדר ההוא !" אמר יואב .

"אההההה.... נראה לי ששכחתם משהו . ראינו הכל מלבד מה שמאחורי הדלת ההיא " העירה דפנה .

" לא שכחנו את זה . הוא אמר שהוא סומך עלינו שנצליח לגלות איך להיכנס , רק שלא נשכח לקחת איתנו את הפתק ... כנראה יש לזה קשר " אמר יואב .

"אז בואו נזוז " אמר יונתן .

הם לא התווכחו . כולם זזו בתיאום מושלם לכיוון דלת חדר המועדון .

הם הלכו במהירות אל עבר המרתפים , ופנו ימינה .

כצפוי , הכתובות לא השתנו .

הם הלכו ישר אל עבר סוף החדר , הדלת עצמה . אף אחד לא דיבר . היה אפשר ממש להרגיש את ההתרגשות באוויר .

"נו , מה עושים ?" שאל יונתן .

" לא יודע . מדושי אמר שהוא סומך עלינו שנדע , ושלא נשכח את הפתק . אז כנראה יש לזה קשר .  תראה לי שנייה את הדף " אמר יואב לאסף . אסף הושיט ליואב את הפתק , וזה בדק אותו בעיון .

"לא נראה שיש כאן משהו יוצא דופן , מלבד המשפט בסוף – X  מספר שורות , לא כולל זה " אמר יואב לאחר כחצי דקה .

"תביא לי רגע " אמרה דפנה . יואב נתן לה את הפתק המשובץ עם כתב היד הגדול .

" אוי , יש כאן משהו ... "אמר יונתן והסיט ענף של צמח מטפס מהדלת .

התגלה שם ריבוע קטן ומתחתיו את כל אותיות הא"ב ואת כל הספרות  , ועל כל אות או ספרה היתה קובייה קטנה קשורה לחוט שהשתרך אל תוך הלוח .

יונתן משך את הקובייה שהייתה מעל האות ל' , וזו הופיעה על ה"מסך" .

"היי , תראו ! " אמר יונתן ולאחר שכל המבטים פנו אליו הוא משך עוד חוט . הספרה 5 הופיעה על המסך .

" אולי זו התשובה ללמה כתוב המשפט האחרון ! אולי צריך לעשות משהו שקשור במה שכתוב , להכפיל את מה שיצא במספר השורות , ולכתוב את התוצאה כאן ! " אמרה דפנה .

באותו רגע קול רובוטי מתכתי אמר " סיסמא שגויה . אנא הזן סיסמא נכונה לכל היותר בעוד כדקה " .

"מה נכפיל במספר השורות ? את מספר הטורים ? " שאל אסף .

"לא , הוא כתב * לא כולל זה * , משמע זה משהו בכתב . בואו נחשוב מה זה יכול להיות "  אמרה דפנה .

"אולי קודם נבדוק כמה שורות יש ?" שאל יונתן .

דפנה ספרה במהירות את מספר השורות בדף .

"יש כאן 10 שורות " היא אמרה .

הקול המתכתי הכריז "נותרו לך עוד 15 שניות " .

"אוי לא , מה זה יכול להיות ? אולי ניקח את כל האותיות הראשונות בכל מילה ונעשה אותה בגימטרייה ?" שאל יואב .

"לא , זה יהיה ארוך מדי " אמרה דפנה .

" חמש שניות " הכריז הקול המתכתי .

"באסה , אנחנו לא נספיק ... מעניין מה יקרה " אמר אסף .

הוא לא היה צריך לחכות יותר מדי כדי לגלות . הקול המתכתי הכריז "עבר הזמן , נכשלת . הפעם הבאה בה תוכל לנסות שוב – ארבעים ושמונה שעות . המסך ננעל . אנו מיידעים ברגע זה את מנהל בית הספר בעניין . יום נעים " .

יונתן משך את הקובייה של האות ר , אך לא קרה כלום .

"טוב , נחזור עוד ארבעים ושמונה שעות " אמר יואב .

יונתן הלך לכיוון הפתח , ואז נזכר שהוא נעול .

הוא לחץ על הוו , והקיר הוסט הצידה והפתח נתגלה אל מול עיניהם . 

הפרק הקודם		הפרק הבא