זוויות שונות

לוציוס מאלפוי לא אמר כלום. 

דראקו פחד. 

הם התעתקו חזרה לאוהל.

לוציוס, כרגיל היה עסוק בניתוח ההורוקרוקסים בחוץ, והרמיוני ודראקו ישבו באוהל. 

"תודה," לחשה הרמיוני לדראקו, בעוד היא מחזיקה את ידו הקרה. 

"את היית עושה אותו דבר בשבילי," אמר דראקו. 

הרמיוני שתקה כמה רגעים ואז אמרה:

"נכון."

שפתותיהם נפגשו. 

לוציוס לא ידע מה לעשות עכשיו. בנו בכלל לא נאמן לו, הוא חי באשליות, הוא יצא כה מטופש!! 

מבטו סרק את הגבעה, והוא קפא במקומו. דמות הסתובבה קילומטר ממנו, עם גבה אליו. היה לה שיער בלונדניני בהיר שהשתפל על גבה עם כמה שערות שיבה, וגלימה כסופה-ירוקה. 

לוציוס קם במהירות. הוא המשיך להביט אל הדמות המשוטטת ורק תשובה אחת הייתה לו. 

הוא נכנס לאוהל. 

"דראקו!" הוא נהם. 

דראקו ציפה לזה - שאביו יכעס על מה שקרה, אבל, היתברר שזה הרבה יותתר גרוע. דראקו שיחרר את ידו מידה של הרמיוני וקם ממקומו. 

"אתה סיפרת לאמך היכן אנחנו?" שאל לוציוס. 

הפרק הקודם		הפרק הבא