חייה של איימי פוטר

כעבור חודש חודשיים..

"רגע!!!" צרחה לילי שראתה את הארי טס לתוך הקיר.

כל המוגלגים הסתכלו על הארי כאילו יצא מדעתו

"צריך שמוגלגים לא יראו אותך.." כעסה לילי על הארי.

"ואתה!!!" הסתכלה על ג'יימס במבט מפחיד.

"מה אני עשיתי?" הביט בה המום.

"שלא תעז לעזור להארי לעשות דברים מסוכנים!!" הזהירה אותו לילי.

"טוב, טוב למה שאני אעשה את זה?" קרץ ג'יימס להארי, הארי צחק.

"שלא תעז אפילו!!" אמרה לילי במבט מפחיד ורציני.

"טוב בוא נמהר לפני שאמא תהרוג אותנו..." לחש ג'יימס לבנו בשקט.

"אבל למה הארי חייב ללכת?" אמרה איימי בעיניים עצובות.

"יום יבוא וגם את תלכי חייכה לילי לביתה וחיבקה אותה.

פתאום כשלילי התנתקה מאיימי ראתה שג'יימס והארי כבר לא שם.

הם רצו לתוך הקיר.

לילי כבר התנפחה מרוב כעס, היא לקחה את איימי בחוזקה ורצה אחריהם.

הארי וג'יימס מהר העמיסו מזוודות ורצו לתוך הרכבת.

הרכבת התחילה לנוע.

"פוו כבר חשבתי שנמות שם..." נאנח ג'יימס, הארי צחק.

לרוע מזלם החלון הקטן היה פתוח, ולילי צרחה עליהם, ואיימי בכתה שהארי וג'יימס עוזבים.

"תזהר ג'יימס, אני אשלח לך צרחן עוד לפני שתגיע!!" לילי צרחה.

איימי הבינה שאימם לא כזאת צרחנית ומעצבנת.

"אמא נראה לי שקצת הגזמת..." לפני שהיא הספיקה לסיים את המשפט לילי צחקה וחיבקה אותה.

"בנים..." נאנחה לילי.

פתאום הם ראו את ביתם הקטנה בת השש של בלטריקס.

איימי הייתה גדולה ממנה בשנתיים.

אבל בכל זאת היו חברות.

למרות שאיימי הייתה שתי טיפות מים כמו לילי.

אנה לא נראתה כאילו הייתה ביתה של בלטריקס לסטריינג'

אנה הייתה בלונדינית עם שיער חלק, חייכנית, חמודה, ואהבה ורוד.

אבל בלטריקס הייתה מתולתלת עם צבע שיער שחור משחור, תמיד לבשה רק שחור והייתה די מפחידה.

אבל ביתה נראתה כמו אחותה של בלטריקב שתי טיפות מים.

נרקיסה מאלפוי...

תודות שוב לכל התגובות הנהדרות,

ועם זה מוזר שאיימי מצילה את הארי, אז אני אקבל את זה חח

הרבה אומרים לי שזה מוזר שאני קוראת לחברה הכי טובה שלי בננה...

חברה שלי שואלת למה לא אבטיח?

חח.

טוב נתראה בפרק הבא...

(נראה לי שחפרתי קצת...)

הפרק הקודם		הפרק הבא