לילה רידל מרס

ירדנו מהרכבת, תלמידי השנה הראשונה עלו על סירות שהיו בתוך האגם, איתן ההינו צריכים לשוט לטירה. התיישבתי בתוך סירה ביחד עם פרד מולי ילד בשם וינסנט ועוד ילדה בשם נעמה שהיא מוגלגית. פלר לא באה איתנו, היא כבר שנה שנייה בבית הספר, והם הולכים בדרך שונה משלנו.

התחלנו בשייט, במהלך השייט הייתה שתיקה מביכה אבל בסוף זה נגמר והגענו לטירה. תכנסנו לטירה.

היה שם אולם גדול ויפה. בקדימת האולם הייתה במה ועלייה שולחן וכיסאות, עליהם ישבו אנשים צוות, ליד הבמה היו כסאת וקצת מאחורה היו ארבע שולחנות עם מפות בצבעי כחול, ירוק, אדום וצהוב.  

אחד מאנשי הצוות נעמד וכיוון שרביט לפיו, הוא אמר איזה משהו בלחש ואז התחיל לדבר, כולו היה רם כאילו דיבר לתוך מיקרופון

"שלום רב לתלמידי ותלמידות הוגוורטס, תלמידי שנה א הנכם מתבקשים לשבת בכיסאות בקדמת האולם. היום הפכתם להיות חלק מבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, בית הספר הטוב ביותר באולם.

אנוכי אימוס דיגורי מנהל של בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, רוצה אני לברך אותכם על ההצטרפות לבית הספר.  

עוד מאת נתחיל בטקס המיון לבתים, אבל לפני כן אני רואה חשיבות בכך שתכירו את ראשי בית הספר, במידה ומשהו קורה הם האנשים שעליהם אתם פונים, כל דבר, אם יש לכם קשיים אתם פונים עליהם, אם אתם פוחדים ממשהו יודעים משהו הם הכתובת, אל תחששו לפנות עליהם" הוא עצר שנייה מלדבר והסתכל על התלמידים.

"מינרווה מקגונגל, סגנית המנהל וראש בית רייבנקלו" נשמעו מחיאות כפיים רמות בזמן שאישה מבוגרת בעלת משקפיים מרובעים נעמדה

"הכירו את מרכוס פלינט, ראש בית סלית'רין" אחד מאנשי הצוות נעמד, הוא היה שריר ורזה, נראה היה שהוא עושה המון ספורט, לא נשמעו מחיאות כפיים באולם

"ואת רובוס האגריד, ראש בית הפלפאף" אדם מבוגר ומאוד גדול נעמד, הוא היה מאוד גבוה ומאוד רחב, פניו חייכו באהבה, התלמידים מחאו כפיים          

"ואת אנג'לינה ג'ונסון ראש בית גריפינדור" נשמעו  מחיאות כפיים רמות מצד הגריפינדורים וגם חלק מהתלמידים שתרם מוינו מחאו כפיים

"תודה לכולם, אני שמח לומר שעכשיו אפשר להתחיל בטקס המיון המסורתי, פילץ'"

אדם מאוד מבוגר נכנס לתוך האולם, הוא אגיע ממאחורי הבמה גורר אחריו כיסא שאליו מונחת מגבעת קרועה ומרופטת, הוא העמיד את הכיסא במרכז הבמה והתרחק,שקט הסתורר באולם והמצנפת התחילה לשיר    

היו היו לפני שנים שתי מכשפות ושני קוסמים

היה להם חזון, היה להם חלום

לבנות מקום שיחנך, מקום שיבגר

מקום אשר יצמיח את הדורות של הקוסמים

אך כאשר התחילו לעבוד, התחילו לפתח

הבינו ששונים הם זה מזה

ורצונו של האחד שונה מהשני

וזה הוביל למאבק, וזה הוביל למלחמה

בשביל לפתור את התסבוכת יצרו את אנוכי  

כל מייסד אותי לבש וחלק מרוחו הפקיד אצלי

וכך קרה שאת התלמידים חילקו

הפרידו בניהם

חשבו שזאת הדרך ליצור את השלום, לבנות את השקט

לארבע בתים חילקו את בית הספר

אם דם טהור היה חשוב לסלית'רין

הרי שתלמידי ביתו היו רק טהורים.

המבריקים בתלמידים הלכו לרייבנקלו.

ואלה שגילו גבורה אל גריפנדור הלכו.

והפלפאף טובת הלב לקחה את כל השאר.

באופן זה, לאורך זמן שלום וסדר נשמרו.

את מה שבראשכם הוכל אני לקרוא

אל תדאגו בני

אל תדאגו יורשי המייסדים

דבר ממה אשר השמעה לא יעבור אלה

אמצא לכם את הבית המתאים

המקום בו תהיו חלק, בו תרגישו שאתם שלמים

אמצע לכם את המקום בו תצמחו משתיל לעץ גדול

עץ אשר יניב פירות, עץ אשר יזכר לימים

המצנפת סיימה את השיר. אימוס דיגורי החזיק בידו פתק והתחיל לדבר בשנית

"עכשיו נתחיל במיון לבתים, אני קורא לאור דולוחוב"

הפרק הקודם		הפרק הבא