לחש אחד יותר מדי

אז היום פרק יותר ארוך

שורש עין הנמר ופלפל אדום יש לסבתו בגינה, הוא יבקש שישלח לה.

ציפורני חתול יקח מקרוקשנקס, החתול של הרמיוני, היא הרי ביקשה שיכין אז לא תהיה לה בעיה להביא לו ציפורני חתול.

ארס נחש, כנף עטלף ואצות זימזימים הוא יצטרך לקחת ממלאי המרכיבים בכיתת השיקויים, מסוכן אבל הוא יצטרך לעשות זאת.

ולבסוף, המרכיב הקשה ביותר להשגה, צמח דודא בוגר.

צווחה של צמח דודא צעיר יכולה לגרום לאיבוד הכרה, אך צמח דודא בוגר עלול להרוג.

אם הוא באמת עומד לעשות את זה, הדרך היחידה היא להכין את השיקוי בחממה, כמה שיותר קרוב לצמח הדודא בכדי שהוא יצטרך להיות מעט זמן מחוץ לאדמה.

למחרת בארוחת הבוקר שלח נוויל ינשוף לסבתו וביקש שתשלח לו את שורש עין הנמר ופלפל אדום, הוא לא טרח להסביר מדוע.

הרמיוני הביאה לו כבר באותו יום כמה מהציפורניים של קרוקשנקס.

עכשיו צריך להשיג מהמלאי של סנייפ ארס נחש, כנף עטלף ואצות זימזימים.

למזלו, בצהריים היה לו שיעור שיקויים. הוא העמיד פנים שהתבלבל במרכיבים (דבר שהיה פשוט ביותר כיוון שסנייפ ממילא ראה בו תלמיד כושל) והגניב מתחת לגלימתו ארס נחש וכנפי עטלף. אף על פי שחיפש היטב, לא מצא כלל אצות זימזימים.

הוא ניסה לחשוב מהיכן להשיג אצות זימזימים, הם עשבים נדירים, לא משהו שאתה מוצא כל יום בגינה.

פתאום זה הכה בו. בשנה השנייה, השתמשו בשיקוי הדודאים בכדי לשחרר תלמידי שאובנו בעקבות מבט של הבסיליסק. אולי במרפאה יש אצות זימזימים!

הוא לא חשב בכלל, פשוט רץ למרפאה והתפרץ פנימה.

"נוויל לונגבוטום, יש סיבה שבחרת להתפרץ בסערה למראפה או שעלי לקרוא לראשת הבית שלך?" שאלה מאדם פומפרי

"אני… צריך… א… אצות" נוויל השתנשף

"אצות? ובכן יקירי, אחרי שטיפלתי בפרד וג'ורג' שום מתיחה כבר לא תפריע לי. אתה מוזמן לצאת וברשותך אחזור לעיסוקי" אמרה מאדם פומפרי

"לא. אני צריך אצות זימזימים" הסדיר נוויל את נשימתו

"לשם מה?" הסתובבה אליו

"אממ… אני… כי…" נוויל החל לגמגם

"כן?" חיכתה

"סבתא!" צעק "כן, אני צריך בשביל סבתא שלי" אמר בביטחון מוחלט

"ולשם מה סבתך זקוקה לאצות זימזימים?"

"כי… אממ… היא לומדת לשחות?" ניסה לנוויל

"אם כך, בסדר. אך אנא ממך, הזהר אותה כי מדובר בצמח שהשפעתו מוגבלת ואין לדעת במדויק מתי תפוג" הסבירה

"כן, כמובן" הנהן נמרצות

"זה צמח נדיר במיוחד נוויל, כיצד תחזיר את החוב לבית הספר?"

"אני אוכל לעבוד כאן עד שהחוב יושלם" הציע

"במרפאה?" צחקה מאדם פומפרי "סלח לי נוויל, אך רצוי שמי שיעבוד במרפאה יהיה בעל ידיים יציבות במקצת"

נוויל הביט מטה בעלבון קל

"הו כלל לא התכוונתי לפגוע" אמרה מאדם פומפרי שהבחינה בהבעתו "אני סבורה שתלמיד מצטיין כמוך בתורת הצמחים יכול לסייע לפרופסור ספראוט. אם תרצה בכך אשאל אותה אם תרצה בכך" הציעה מאדם פומפרי בחיבה

"כן! תודה!" שמח נוויל ולקח מידה של מדאם פומפרי את אצות הזימזימים

עזרה לפרופסור ספראוט גם תאפשר לו למצוא מקום וזמן להכין את השיקוי

הפרק הקודם		הפרק הבא