אחרי...

תודה על התגובותתתת

סורי על הפרק הקצר

❤

----------------------------

*עברה חצי שנה מאז היומולדת 25*

היום היה יום  רגיל לחלוטין, הלכתי למשרד, פגשתי שם את הרמיוני עם הבטן ההריונית בחודש התשיעי שלה, 

דיברנו לנו על המשרד על רון ועל שמות שהרמיוני חשבה לתינוקת( כן זו תינוקתתת) שנמצאת בבטן שלה.

אחרי המשרד בסביבות שבע בערב חזרתי הביתה והתיישבתי עם ג׳יני וג’יימס מסביב לשולחן ג׳יני שהייתה כבר

 בחודש חמישי הייתה צריכה לאכול בשביל שני אנשים ואכלה מאכלים מוזרים ביותר, ג’יימס אכל בננה תפוח וגזר מרוסקים,

 ואחרי שפיזר לכל מקום התעייף ונרדם עם הפנים לרסק, ג׳יני ניקתה אותו והשכיבה אותו לישון. בסופו של דבר, אני היחיד שאוכל נורמאלי בבית הזה.

לפני השינה בעודי מחליף לפיג׳מה קיבלנו ינשוף ובו הודעה להגיע בדחיפות לקדוש מנגו כי הרמיוני יולדת,

התארגנו הכי מהר שיכולנו, ביקשנו מקריצר לשמור על ג’יימס ובמקרה שקורה משהו להתעתק יחד איתו ישר אלינו.

הגענו לבית החולים וראינו את הרמיוני מחזיקה תינוקת קטנטנה בידיה, ורון מסתכל על שתיהן באהבה.

אנחנו לא רצינו להפריע אז יצאנו החוצה ואז במרחק כמה מטרים שמענו צעקה כועסת ״רון!!!!!!״

מיהרנו לשם ומצאנו את רון תחת קללת נעילת פה ואת הרמיוני אדומה מעצבים

״מה קרה פה??״ ג׳יני שאלה בדאגה מביטה במבט נוזף ברון. היא כבר למודת ניסיון, ידעה שזה באשמתו.

״ נו אני רק צחקתי ואמרתי שאולי ניקרא לה לבנדר״ הוא ענה אדום ממבוכה.

אני וג׳יני  התפוצצנו מצחוק והיה אפשר לראות על הפנים של הרמיוני גם חיוך מבודח קטן.

ואז הרמיוני התחילה לבכות ״אוףףף רון אין לי שם בשבילה״

״הרמיוני... את יודעת הכל.. ואת יודעת שאת היחידה שמסוגלת לבחור לה שם, 

אין כמוך ׳מיוני״

-----------------

מקווה שאהבתםםם

תרשמו מה חשבתם 

הפרק הקודם		הפרק הבא