ג'יימס מאלפוי-פוטר

אני מצטערת שהפרקים לא ארוכים אבל אני לא אוהבת שהם מדי ארוכים ואני רוצה לסיים חלק מסוים בסיפור ואז אולי הפרקים יהיו ארוכים יותר. תודה רבה לכולם ובהנאה!

ג'יימס התאושש יחסית הוא התהלך ברחבי בחדר בוחן את הקירות המרתקין סופר את הרצפות המהפנטות בטינופם עושה לדראקו תיסרוקות בשיער בזמן שזה האחרון צועק מכאב ובכללי היה משועמם ביותר.
דראקו ניסה בנתיים להשלים לו את השיעורים שהוא לומד.

זה לא עבד כל כך ודראקו לא ידע אם זה כי הוא מורה גרוע או שג'יימס תלמיד גרוע ולאחר לילה של של התחבטויות הוא החליט שזה לא משנה כי גם ככה אין להם שרביט ללמידה מעשית.

הוא ניסה לספר לו כמה פרקים שידע בעל פה מהוגוורטס-תולדות בעיקר את הפרק על חדר הסודות, הוא סיפר לו סיפורי גבורה מזעזעים על אביו של ג'יימס (הארי) וג'יימס השתעמם כהוגן (הוא שמע את הסיפורים האלה בכל אחד מ11 שנות חייו)

דראקו היה משועמם לא פחות, הוא השמין בימים האחרונים וברגעים האלה ששכב על הריצפה הוא הודה שלא חשב שיגיע היום שהוא יצטרך להתגעגע כל כך לשפתיו האדומות והרכות של הארי מנשקות את שלו ללשונו החלקלקה חודרת לפיו, למגע הקסם שלו שהעביר בדראקו צמרמורת כל פעם מחדש.
הוא חשב על תגובתו של בן זוגו שיראה את הכרס הקטנה שצמחה בבטנו השרירית לשעבר של דראקו,
בטח יכעס נורא.
 הוא כפה על עצמו להפסיק לחשוב על הארי בצורה כזו בזמן שהוא אולי עדיין משותק על הריצפה בחדר השני ובוודאי שכבר כמה ימים לא אכל ולא שתה, דראקו פחד לדמיין מה אבא שלו, סליחה, לוציוס מעולל להארי. 
הוא קם על רגליו באחת מחליט בפעם החמישית לשעה האחרונה שאין סיכוי שהוא ממשיך לשכב על הריצפה בלי לפחות לנסות להוציא את עצמם מפה ולתת ללוציוס הארור לשלוט במשפחתו ובחייו מהר מאוד הוא התיישב חזרה כשהבין שאין לו הרבה מה לעשות בנידון ובדיוק כשהבין שאין לו הרבה מה לעשות בנידון הילי נכנסה עם ארוחת הבוקר לחדר.

הפרק הקודם		הפרק הבא