✨חכמה בלי גבולות✨

בווווו

שלום! :>

תהנו מהפרק, ולא לשכוח לכתוב איך הצבע קשור לפרקקקק

בייביי 33>

עברו כמה ימים מאז התגלית המפתיעה.

לא רק שהן גילו לאן נעלמת טרלוני, הן גם שמעו נבואת אמת!

הגילוי שלהן הניב כמה תשובות, אבל הביא איתו לא פחות שאלות חדשות, כמו למשל לאן מובילה המנהרה.

אמרוד הייתה נלהבת להמשיך ולחקור את המנהרה שגילו, אך ידעה שזה כנראה לא יקרה בזמן הקרוב.

כמו שהבטיחה, היא כתבה לאמה מכתב תשובה; היא תישאר אצל הדיזנים בחופשת חג המולד. היא החליטה לתת לזה הזדמנות.

אמרוד עטפה וחתמה בקפידה את גליון הקלף והלכה לכיוון הינשופיה כדי לשלוח אותו עם אחד מינשופי בית הספר.

זה היה יום יפה, יחסית לאמצע נובמבר, השמיים היו כחולים עם עננים לבנים טסים. שום דבר לא מנע מהשמש לצאת ולהאיר במלוא עוצמתה.

כעבור הליכה של כמה דקות היא הגיעה לינשופיה.

אמרוד פתחה את הדלת לרווחה ומיד שמעה צקצוקי לשון של ינשופים. לא היו חלונות בינשופיה, כך שינשופים היו יכולים לצאת ולהיכנס בחופשיות.

הרצפה הייתה מכוסה קש ועצמות זעירות של בעלי חיים, בעיקר עכברים, שהינשופים היו צדים בלילה.

אמרוד הרימה את ראשה ובחנה את הינשופים אחד אחד, כדי לבחור לה אחד שנראה מתאים.

לבסוף בחרה בינשוף בצבע חום כהה, שנראה לה חזק מספיק לשרוד טיסה ארוכה. בית ההורים שלה נמצא די רחוק מהוגוורטס.

נשמע רשרוש קטן ואמרוד הרימה את ראשה. תלמיד שנה שלישית מגריפינדור נכנס לינשופיה ונופף לאמרוד בביישנות.

"היי," אמרה אמרוד וחייכה אל אלברט, אחיו הקטן של דומיניק.

"את נשארת השנה בהוגוורטס או באה אלינו?" הוא שאל. "אמא שלי סיפרה לי שההורים שלך נוסעים לחופשה עוד מעט..."

"אני באה אליכם." אמרה אמרוד וחייכה. היא קשרה את גליון הקלף לרגלו של הינשוף וליטפה אותו לאות תודה.

הינשוף המריא דרך החלון. אמרוד ואלברט הביטו בו ארוכות, עד שנהפך לנקודה שחורה קטנה, ונעלם.

אמרוד לא הייתה רגילה לשקט הזה. כשהייתה בחברת דומיניק הוא תמיד התבדח או דיבר על כל נושא שהוא.

"אז..." אמרוד התחילה לומר. "אממ.. מי אתה חושב שינצח במשחק ביום שבת?" היא שאלה.

"איזה משחק?"

"משחק הקווידיץ', המשחק הראשון של העונה! גריפינדור נגד סלית'רין!" היא השיבה בהתלהבות, מנסה לעודד אותו לדבר.

"אני לא יודע. קווידיץ' הוא לא נושא שמעניין אותי במיוחד..." הוא השיב לאיטו. "אבל אני כן מתעניין בהיסטוריית הפיתוח של מטאטאי המירוץ!" הוא ענה. "אני קורא על זה המון."

כדי ליצור מתח לפרק הבא (יוצא ברביעי) אני אתן לכם הצצה קטנה לפרק הבא...

יום שבת הגיע, ואיתו משחק הקווידיץ' הפותח של העונה.
"קדימה, בואי נתפוס מקום כבר איפשהו," זרזה ג'סיקה את אמרוד.
הן צמצמו את עיניהן כנגד השמש וסרקו את יציע רייבנקלו.
"אני לא מאמינה, הכל תפוס!" צעקה אמרוד.
אף אחד כבר לא הקפיד במיוחד על הסדר. נכון שזה היה יציע רייבנקלו, אבל ישבו שם תלמידים מכל ארבעת הבתים – חברים של רייבנקלואים שבחרו להתיישב שם.
אמרוד וג'סיקה עברו לסרוק את היציעים האחרים.
הפלפאף היה מפוצץ. יציע גריפינדור היה מלא יחסית, אבל עוד נשארו מקומות פנויים.
"קדימה, בואי נלך לשבת שם, תכף יתחיל המשחק!" אמרה אמרוד והן התחילו לפלס את דרכן אל עבר יציע גריפינדור.
צעקות עידוד ובוז עלו מכל עבר. קבוצת הקווידיץ' של גריפינדור כבר יצאה אל המגרש.
ג'סיקה ואמרוד המשיכו לפלס בהיסטריה את דרכן. "הנה!" צעקה ג'סיקה. "כמה מושבים פנויים!"
והן הלכו לשם. קבוצה גדולה של תלמידי שנה שניה ושלישית שהייתה רועשת במיוחד ישבה בקרבת מקום.
זה היה מאוחר מדי להתחרט ולהחליף מקום.
שוב נשמעו צעקות עידוד, והרבה צעקות בוז, וגם נבחרת סלית'רין יצאה אל המגרש.
"קפטנים, ללחוץ ידיים," פקדה מדאם הוץ'. מרטין וויליאמס וארתור בלקווד לחצו ידיים, הבעות שנאה טהורה על פניהם.
"לעלות על המטאטאים..." אמרה מדאם הוץ' ושרקה.

😱😱😱

הפרק הקודם		הפרק הבא