הדור השלישי

השוונג הורג אותי-בבסוף לא יישארו לי פרקים במגירה^^
תהנו!

אלבוס

"אהה..."קול שקט וארסי בקע מן הקצה השני של החדר."אלבוס,הילד שחיפשתי."
הלכתי לעברו,משקשק ורוגש.
"עשית את משימתך.עילפת את העלמה אווינד ולקחת ממנה את הזיכרון."
"כ-כן,אדון,כן..."אמרתי,והוצאתי את הבקבוק בידיים רועדות מכיסי."הנה-הזיכרון שח-חמדת של שך הרבה זמן,אדון..."
רק שלא יתעכזב...רק שלא יתעכזב...אחרת...אחרת...
אמיליה תמות.
הנערה שאני אוהב-תמות.
"הבה נצפה יחד בזיכרון,"לחשש אדוני.תקבל את גמולתך לאחר מכן.קונברסילטסויט!"הוא קרא לחש מסובך,ולפתע...
הזיכרון שהיה בתוך הבקבוקן הקטן תפח ללמדים עצומים.הו יצא בחינניות מתוך הבקבוק,והתנפח עד שהפך לצורה שך כדור.בהיתי,המום.
החוט היה עכשיו בצורה של כדור בדולח ענקי.
והזיכרון החל להתנגן...

תחילת זיכרון-מנקודת מבט של אמיליה

התנדנדתי על הנדנדה,בעוד הרוח משחקת בשערותיי,פורעת אותם כל פעם מחדש.הנדנדה התנדנדה בעצמה,בעזרת קסם,שמאוד אהבתי לראות את אמא עושה את הקסם הזה.
פתאום ראיתי...ראיתי משהו.משהו שהיה דומה לירח.
בשיחים.
יש דבר כזה?
לא.
אבל זה מה שראיתי.הירח הילך לו,לעברי,ריחף באוויר.הרמתי ידיים כדי לתפוס אותו...וכשתפסתי-שמעתי משהו...
"לאחר מותו של השטן,תהיינה מחליף,לא רע פחות מן הקודם...רע יותר מאי פעם...בעל כוחות מן השמיימה...כוחות חזקים יותר מן השמש והיקום...ולו אויב אחד...אויבת...הנולדה...בשלהי החודש הרביעי...
כי איש מהם לא יוכל לחיות כל עוד השני ממשיך להתקיים..."
נגמר.כמה מוזר...

-סוף זכרון-

אדוני הביט בי,נפעם.
"כל הכבוד,אלבוס,"הוא לחש,מתרגש.ואני התרגשתי יותר ממנו,אך גם הכתה אותי אמת.
האויבת היא...
לפי מה שראיתי...
היא...
לא ייתכן...
אמיליה?

אני יודעת שהפרק קצר,אבל זה פרק מעבר><

הפרק הקודם		הפרק הבא