לילי וג'יימס שנה שישית

וויתור זכויות וכל זה...
זמן:קונדסאים
נקודת מבט"לילי

לא הוא!

"אתם כל כך רוצים להירקב באזקבאן?!" צרחתי על שני האידיוטים! פשוט טמטום טהור!
"יש לנו סיבה!!! בסדר גברת עצבנות?!" אמר סיריוס בעוקצנות.
התישבתי על המיטה בהבעת כניעה בעוד סיריוס עדיין ישב עצבני על הכיסא. "בגלל זה הכינוי רך-כף?" שאלתי אותם ושברתי את השתיקה.
"כן" מילמל סיריוס בשקט.
"ואיזו חיה אתה?" שאלתי את ג'יימס שישב לידי על המיטה.
"אייל" אמר בחוסר ריכוז.
"התלהבתם כל כך שהדבקתם כינויים גם לרמוס ולפיטר?" שאלתי אותם. הם לא עומדים לצאת מהתחקור שלי כל כך מהר... "כן..." אמר ג'יימס באותה נימה והחוויר במעט.
שני אידיוטים. פשוט אידיוטים.
"אני עדיין לא מאמינה..." אמרתי בשקט. "אולי די לשפוט אותנו?!" צרח סיריוס. פשוט סתום! לפני שהתחלתי לענות לטמטומי שלנו ג'יימס התערב "אולי די?! אתם אפילו לא שמים לב שאתם מתנהגים כמו ילדים בני 3?!" אמר ודממה השתררה בחדר.
"אולי נשחק במשהו?" אמר סיריוס בהתלהבות מאולצת, לא נראה לי שבא לו להמשיך לדבר על הנושא, הוא הולך לשלם על זה...
"בואו נשחק אמת או חובה!" אמרתי בעליצות גם אני, לפחות אני שחקנית לא רעה. משהו טוב אחד שאני יכלוה להעמיד לזכותי.
"יוהו? ליליאן מריה אוונס? את איתנו?" אמר סיריוס מגחך. "א. אם תקרא לי ככה שוב את עומד לאבד יד, ב. לא בדיוק, לא הקשבתי לך מוח כלב." אמרתי בהדגשה.
האמת, זה שהוא אנימג והצורה שלו היא כלב מסבירה המון דברים... "מה זה המשחק הזה?" שאל סיריוס "ליליאן מריה אוונס?" ידעתי שאני עומדת להוריד למשהו יד היום...
תפסתי כרית מהערמה שהייתה למרגלות המיטה והתחלתי לרדוף אחריו.
ג'יימס התחיל לצחוק בזמן שסיריוס נס על נפשו.
"אמרתי לך... לא... להגיד... את... זה..." גידפתי בין ההתנשמויות.
תפסתי!!! הפלתי אותו על הריצפה והרבצתי לו עם הכרית.
ג'יימס הגיח מאחורינו בהליכה איטית.
הוא הביט בסיריוס המיילל או צוחק, עדיין לא הבנתי מה הוא עושה...
סיריוס שוב הפך לכלב! אני כל כך שונאת אותו!
"אני מוותרת..." אמרתי מתנשפת ונשענתי על הקיר. ג'יימס התישב לידי והוסיף "זה היה אחד הדברים המצחיקים שראיתי בחיי..."
"גם לך אין פטור! עליך אני לא מרחמת כמו שריחמתי עליו!" אמרתי והרמתי את הכרית באיום. הוא התחיל לצחוק.
מה מצחיק במשהו שמאיים עליך בכרית?!
רשמית, הטמטום של שני אלה מדבק. "צריך לשים את שניכם בהסגר!" אמרתי והתחלתי להרביץ לו עם הכרית, כרית הפכה לכלי הנשק המועדף עליי.
הכלב השחור הגיח משום מקום והפך לסיריוס הצוחק.
וואו, דברים קוראים מהר עם הסתומים האלו... לפני חמש דקות רבנו.
"בקיצור, רוצים אמת או חובה?! אין לי כוח לעוד מרדפים! אני לא מוותרת או מרחמת פעם הבאה!" הזהרתי אותם.
"בסדר, בסדר... אבל מה זה המשחק הזה?!" ילל סיריוס.
"לוקחים בקבוק, מסובבים אותו, מי שיצא עליו הפקק שואל אמת או חובה, כלומר לעשות משימה או לענות על שאלה ומי שיצא עליו הצד השני צריך לענות." סיכמתי. סיריוס נראה מסוקרן.
"אני אלך להביא בקבוק!" קרא סיריוס ורץ משם. "איך המשחק נשמע לך?" שאלתי אותו. "נשמע נחמד" אמר בחיוך וחיבק אותי ביד אחת.
"אמרתי לך שאני אוהב אותך?" אמר.
התכרבלתי בזרועותיו, הוא תמיד חם, אין הסבר! צריך לערוך עליו ניסויים...
"נו בואו כבר ציפורי אהבה!" קרא סיורס ועשה תנועות הקאה.
איזה תינוק! כאילו הוא לא מחבק את מיה!
"בסדר!  בסדר! אפשר לחשוב שאתה לא מחבק את מיה!" צעקתי לו חזרה.
התקבצנו שלושתינו בסלון. סובבתי את הבקבוק שלקחתי מסיריוס. זה יצא עליי ועל סיריוס. "אמת או חובה?" שאלתי בזדוניות, הוא הולך לשלם על כל הפעמים שהוא עיצבן אותי! רגע, כרגע חשבתי על המילה זדונית? אוי ואבוי לי! אוי ואבוי?! מה אני סבתא?! עדיף שאני כבר לא אחשוב...
"חובה ברור!" אמר סיריוס. משהו שהוא לא יסבול... משהו שהוא לא אוהב... אני יודעת! הוא לא סובל איפור!
"אני אאפר אותך ואתה תצתרך ללכת על רמוס, פיטר אצלו עכשיו, יחד איתנו שנשגיח שאתה לא מרמה, ולהראות לו את זה!" אמרתי.
הוא חייך. בוא נראה אותך בלק! "תביאי את האיפור אוונס!" אמר. אני גרה רחוב אחד מרמוס, ומכאן לביתץ שלי זה שלושה רחובות אם עוברים בפארק הישן...
"אז כדאי שנלך לבית שלי כדאי שאני אוכל לאפר אותך, אני ורמוס כמעט שכנים, מה דעתכם?" שאלתי אותם.
"סבבה לגמרי, לאמא שלי אין איפור..." אמר ג'יימס. מקסימום אני אוכל לשאול מאמא או טוני. "אז בואו נצא" אמר סיורס באומץ.
אני יודעת שהוא מפחד! למה הוא לא יכול להודות בזה?
הלכנו. והלכנו. ומשעמם לי.
עברנו ליד הפארק, יש לי מכאן כל כך הרבה זכרונות...
"יוהו? ליל? למה את בוהה בפארק?" שאל סיריוס בדאגה.
הו, אל תדאג לי... עוד מעט תצתרך לדאוג לזהות את עצמך מתחת לאיפור...
משהו זז שם! זה, לא יכול להיות! התקדמתי לשם, מתעלמת משניהם. "מה קרה?" שאל ג'יימס שרץ אחריי עם סיריוס.
לא לענות, לא לענות!
זה לא יכול להיות! זה, זה, זה, הוא! זה בלתי אפשרי! לא יכול להיות!
לא! לא! רק לא הוא!!!
"היי ליל" שמעתי קול מוכר אומר.
לא! רק לא הוא!

טונות של זמן לא פרסמתי!!!
סוף סוף נגמרה התקלה!!!
תגיבו!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא